< בְּרֵאשִׁית 49 >
וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ | 1 |
Basa naa ma, Yakob denu roꞌe basa ana nara. Ara rema ma, nafadꞌe nae, “Ana nggare! Ima miꞌibꞌue deka mo au dei. Au ae ufadꞌe hei esa-esaꞌ dala masodꞌa na sia fai maꞌabui na.”
הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ | 2 |
Basa ma Yakob nafadꞌe memaꞌ ana nara nae, “Taꞌo ia! Yakob ana nara! Ima, mimbiriiꞌ rereoꞌ au. Rena ama ma Israꞌel oꞌolaꞌ na.
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ | 3 |
Ruben! Ho ia, au ana ulu ngga! Au teteas ngga, ma lima ona ngga. Atahori fee hadat lenaꞌ neu nggo.
פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ פ | 4 |
Te rala ma nda matetuꞌ sa, nda mitaꞌ mae hihii-nanau ma bee sa boe, onaꞌ tasiꞌ ree na neu-nema. Aiboiꞌ ma, muu sungguꞌ mo sao ngga Bilha, de munggenggeo ama ma koi na. Naa de, ho panggat aꞌa ma mopo e.
שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ | 5 |
Simeon ma Lewi! Hei ruꞌa nggi ona esaꞌ, huu ama akaꞌ mae mitati, tao miꞌisususaꞌ atahori.
בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃ | 6 |
Hei maꞌahe tati miꞌetuꞌ sapi ra ei ua nara, fo ara sorereo reuꞌ a mamana nara. Hei deꞌulaka mara fai, hei miminasa seli ma henggu nisi mara, losa misa atahori ra. Naa de, au nda nau rena hei oꞌola mara sa. Au o nda nau sambor o hei dedꞌea ma sa.
אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס | 7 |
De ia naa, au sumba-ndoo nasaborii mara, huu naseliꞌ ena. Ma nasa mara nda miꞌena sue-laiꞌ mbei sa boe. Dei fo mesaꞌ nggi lemba-dꞌoi deꞌulaka mara naa. Lamatualain mbia-nggari tititi-nonosi mara, fo ara leo nggari-nggari sudꞌiꞌ a bee reu sia rae Israꞌel.
יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ | 8 |
Yahuda! Nara ma sosoa na nae ‘koa-kio’. Dei fo odꞌi-aꞌa mara koa ma fee hadat neu nggo. Boe ma ho tuni-ndeni musu mara, losa ara nda botiꞌ rala langga nara sa.
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ | 9 |
Ho onaꞌ a meoaku manaseliꞌ, sangga nanaat ao ma. Meoaku mone lea ao na fo nae sungguꞌ, ma nda hambu atahori rambarani reti ngganggu sa. Meoaku ine nanea ana na, ma nda hambu atahori rambarani reti ngganggu sa. Atahori o ramatau nggo, de nda rambarani tao mataꞌ-mataꞌ neu nggo sa.
לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁיל֔וֹ וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ | 10 |
Dei fo ho ia, toꞌu parendaꞌ. Tititi-nonosi mara boe o toꞌu parendaꞌ tungga-tungga, losa esa mana naena hak manaseliꞌ endoꞌ toꞌu parendaꞌ naa. Basa leo ra ramahere ma rena e.
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִיר֔וֹ וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֽוֹ׃ | 11 |
Dei fo musodꞌa no nemehoꞌot. Hii saa, naa, akaꞌ a sia. Mae tao saa o, dadꞌiꞌ a. Banda mara, no osi ra mbule-bꞌoa nara o nae na seli, losa leꞌa-nggari.
חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ פ | 12 |
Ho nana-nininu mara, maladꞌa-maladꞌaꞌ, nda basa-bꞌasa sa.
זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיּ֔וֹת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן׃ ס | 13 |
Sebulon! Ho rae-oe mara loa na seli, deka noꞌ a tasiꞌ, natooꞌ no kota Sidꞌon. Ofai mia bee-bꞌee rema nggari nafuꞌ no leo nenee sia namo ma.
יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ | 14 |
Isaskar! Ho ia, onaꞌ banda keledei maꞌadereꞌ, huu langga fatu ma nda nenelabꞌan sa. Mete ma keledei luꞌu sia dalaꞌ taladꞌa na, esa o nda bisa nafefelaꞌ e sa, fo laoꞌ nakandoo fai. Mete ma keledei nita kambo maloleꞌ sia seriꞌ na, naa, nda denu sa o, lemba nala neꞌefufuan fo lao neuꞌ ena. Ho, onaꞌ naa boe.
וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ ס | 15 |
דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ | 16 |
Dan! Nara ma sosoa na ‘mana nggero’. Ho ia, mo tititi-nonosi mara, dei fo miꞌetuꞌ Israꞌel ra dedꞌea nda misilaꞌe esa saꞌ boe.
יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ | 17 |
Ho ia onaꞌ mengge mana sungguꞌ sia dalaꞌ suu na. Mete ma atahori sae ndara tungga naa, aiboiꞌ na, mengge a ero ndara ei na, de atahori naa tudꞌa. Ho o muꞌutetee hahambuꞌ, naa mata muu.
לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃ | 18 |
LAMATUALAIN! Au hule-huleꞌ fo fee masodꞌaꞌ neu basa hai.
גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ ס | 19 |
Gad! Nara ma lii na naeꞌ a onaꞌ a ‘netati’. Dei fo mana rambok ra ratati ro nggo, te mutati musenggiꞌ se.
מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ ס | 20 |
Aser! Dei fo osi mara mbule-bꞌoa nara malole na seli. Losa ho bisa tao kokis mataꞌ-mataꞌ, fo maneꞌ ra rema hasa sia nggo.
נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ ס | 21 |
Naftali! Ho ia, onaꞌ banda rusa ine mana nela fuiꞌ, huu nda hambu atahori ralalao nggo sa. Ho o bꞌonggi mala ana mara akaꞌ a meulauꞌ ra.
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃ | 22 |
Yusuf! Ho onaꞌ hau huu mana malonggeꞌ nasodꞌa deka no oe mataꞌ. Ho dꞌana mara nama risiꞌ lutu naruꞌ.
וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ | 23 |
Hambu atahori fua rala mera nara neu nggo, onaꞌ musu a busu nggo.
וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ | 24 |
Te Lamatualain fo au umuhereꞌ a, tulu-fali nggo. Ana tao lima ma maꞌadereꞌ, fo busu labꞌan baliꞌ se. Mae mia dꞌoo-dꞌooꞌ o, ho musenggiꞌ se, huu Lamatualain tulun nggo. Koasa Na memaꞌ manaseliꞌ tebꞌe. De au umuhena E, huu Ana mana nanea au.
מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ | 25 |
Dei fo Ana nanea nggo. Ana fee nggo papala-babꞌanggiꞌ mia lalai ma raefafoꞌ. Ana o fee papala-babꞌanggiꞌ fo bꞌonggi anaꞌ ao meulauꞌ hetar.
בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙ין֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ פ | 26 |
Mbuku-leteꞌ ra nda mopo sa. Ma au papala-babꞌanggi ngga ia, naeꞌ lenaꞌ basa papala-babꞌanggi mia mbuku-leteꞌ ra! Basa papala-babꞌanggiꞌ ia ra, mbori-mboꞌa neu nggo, huu ho manaseliꞌ lenaꞌ odꞌi-aꞌa mara.
בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ | 27 |
Benyamin! Mbarani ma onaꞌ busa fui mana ndoeꞌ. Feꞌe fefetuꞌ, ana neu sombu nala nanaat na ena. Te mete ma tetembaꞌ, ana neu babanggi sisa-sisa nara, fee ana nara. Tititi-nonosi mara o manaseliꞌ onaꞌ naa boe!”
כָּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ | 28 |
No taꞌo naa, Yakob nafadꞌe memaꞌ ana nara dala masodꞌa nara sia fai maꞌabui na, esa-esaꞌ no tititi-nonosi na. Basa se mana raꞌondaꞌ leo Israꞌel kasanahulu ruaꞌ ra.
וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃ | 29 |
Basa boe ma, Yakob noꞌe ana nara fo helu nae, “Nda dooꞌ sa te, au mate. Mete ma au mate, naa hei musi miꞌoi au sia Baꞌi Abraham rates na. Rates naa sia luat, deka no kambo Makpela no Mamre sia rae Kanaꞌan. Maꞌahulu na, Baꞌi Abraham hasa luat naa no osi fo tao neu mamana rates. Ana hasa etu mia atahori Het, naran Efron.
בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ | 30 |
שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃ | 31 |
Sia naa raꞌoi hita baꞌi Abraham no bei Sara, ma ama ngga Isak no ina ngga Ribka. Dadꞌi hei musi miꞌoi au sia naa, sia sao ngga Lea bobꞌoa na.
מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃ | 32 |
De hei afiꞌ liliiꞌ miꞌoi au sia luat fo baꞌi Abraham hasa nalaꞌ naa.”
וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ | 33 |
Yakob olaꞌ basa ma, ana sungguꞌ bali neu koi, ma mate e boe.