< יְחֶזְקֵאל 22 >
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ | 1 |
Ra Anumzamo'a amanage huno nasami'ne,
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הֲתִשְׁפֹּ֥ט הֲתִשְׁפֹּ֖ט אֶת־עִ֣יר הַדָּמִ֑ים וְה֣וֹדַעְתָּ֔הּ אֵ֖ת כָּל־תּוֹעֲבוֹתֶֽיהָ׃ | 2 |
Vahe'mofo mofavre Izikeliga, Jerusalemi kumara keaga hunto. Agra vahe kora eritagi rankumaki, keaga huntenka maka hi'mnage avu'ava zama'a eri ama huo.
וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם בְּתוֹכָ֖הּ לָב֣וֹא עִתָּ֑הּ וְעָשְׂתָ֧ה גִלּוּלִ֛ים עָלֶ֖יהָ לְטָמְאָֽה׃ | 3 |
Ana nehunka Mikozama kegava hu'nea Anumzamo'a amanage hie hunka zamasamio, Rankumamo'a rama'a vahe kora aheno eri neragino, vahe'mo'zama zamazanteti'ma antre'zama tro'ma hu'naza havi anumzante monora hunteno azeri pehena nehuno agra zante knazana avreno e'ne huo.
בְּדָמֵ֨ךְ אֲשֶׁר־שָׁפַ֜כְתְּ אָשַׁ֗מְתְּ וּבְגִלּוּלַ֤יִךְ אֲשֶׁר־עָשִׂית֙ טָמֵ֔את וַתַּקְרִ֣יבִי יָמַ֔יִךְ וַתָּב֖וֹא עַד־שְׁנוֹתָ֑יִךְ עַל־כֵּ֗ן נְתַתִּ֤יךְ חֶרְפָּה֙ לַגּוֹיִ֔ם וְקַלָּסָ֖ה לְכָל־הָאֲרָצֽוֹת׃ | 4 |
Hagi kagra vahe zamahenka korana eri neraginka, vahe'mo'zama zamazanteti'ma antre'zama tro'ma hu'naza havi anumzante monora huntenka kagra'a kazeri pehena nehunka kumi hu'nane. E'ina hunka knaka'a eri atupa nehunka, kafu zageka'a eri atupa hu'nane. E'ina hu'negu maka kumapi vahete'ene maka mopafi vahe'mokizmi zamavurera ki'za zokago'za kazeri tro hanuge'za hunte'za kagiza regahaze.
הַקְּרֹב֛וֹת וְהָרְחֹק֥וֹת מִמֵּ֖ךְ יִתְקַלְּסוּ־בָ֑ךְ טְמֵאַ֣ת הַשֵּׁ֔ם רַבַּ֖ת הַמְּהוּמָֽה׃ | 5 |
Hagi tava'onte'ma mani'naza vahe'mo'zane, afete'ma mani'naza vahe'mo'zanena hunte'za keontahi tamavutamavama huta tamagima eri pehenama haza zantera zokago ke huramantegahaze.
הִנֵּה֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֥ישׁ לִזְרֹע֖וֹ הָ֣יוּ בָ֑ךְ לְמַ֖עַן שְׁפָךְ־דָּֽם׃ | 6 |
Hagi keho, mago mago ugagota Israeli kva vahe'mo'za zamagra'a hihamu erigote'za, vahera zamahe'za korana eri tagitere hu'naze.
אָ֤ב וָאֵם֙ הֵקַ֣לּוּ בָ֔ךְ לַגֵּ֛ר עָשׂ֥וּ בַעֹ֖שֶׁק בְּתוֹכֵ֑ךְ יָת֥וֹם וְאַלְמָנָ֖ה ה֥וֹנוּ בָֽךְ׃ | 7 |
Hagi Jerusalemi kumapina mofavreramimo'za zamarera zamafankea nontahizageno, ruregati'ma emani vahe'ma, megusa mofavrema, kento a'nenea knare huta kegava huozmante zamazeri haviza nehaze.
קָדָשַׁ֖י בָּזִ֑ית וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י חִלָּֽלְתְּ׃ | 8 |
Ana nehuta ruotge'ma hu'nea zantamina eri pehana nehuta, Sabati knani'a kegava osu'naze.
אַנְשֵׁ֥י רָכִ֛יל הָ֥יוּ בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפָךְ־דָּ֑ם וְאֶל־הֶֽהָרִים֙ אָ֣כְלוּ בָ֔ךְ זִמָּ֖ה עָשׂ֥וּ בְתוֹכֵֽךְ׃ | 9 |
Hagi ana kumapima mani'naza vahe'mo'za ru vahe'mokizmia havige huzmante'za zamahe nefrizageno, mago'a vahe'mo'za havi anumzamofo mono nompima havi anumzante'ma Kresramanama vunte'naza afu ame'a agonafina nene'za savri monko avu'ava zana hu'naze.
עֶרְוַת־אָ֖ב גִּלָּה־בָ֑ךְ טְמֵאַ֥ת הַנִּדָּ֖ה עִנּוּ־בָֽךְ׃ | 10 |
Hagi mago'a vahe'mo'za nezmafa a'ene monko'zana nehazageno, mago'a vahe'mo'za ika kri'ma eri'naza a'nene monkozana hu'naze.
וְאִ֣ישׁ ׀ אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֗הוּ עָשָׂה֙ תּֽוֹעֵבָ֔ה וְאִ֥ישׁ אֶת־כַּלָּת֖וֹ טִמֵּ֣א בְזִמָּ֑ה וְאִ֛ישׁ אֶת־אֲחֹת֥וֹ בַת־אָבִ֖יו עִנָּה־בָֽךְ׃ | 11 |
Hagi mago'a vahe'mo'a tavaonte'ma nemania vemofo a'ene savri huno monko'zana hu'ne. Hagi mago'a vahe'mo'za nezmanofero azeri savri hu'za ante'za nevasazageno, mago'a vahe'mo'za nezmasaro zamazeri savri hu'za zamante'za nemasazageno, mago'a vahe'mo'za nezmafa mofane zamazeri savrira hu'naze.
שֹׁ֥חַד לָֽקְחוּ־בָ֖ךְ לְמַ֣עַן שְׁפָךְ־דָּ֑ם נֶ֧שֶׁךְ וְתַרְבִּ֣ית לָקַ֗חַתְּ וַתְּבַצְּעִ֤י רֵעַ֙יִךְ֙ בַּעֹ֔שֶׁק וְאֹתִ֣י שָׁכַ֔חַתְּ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ | 12 |
Hagi mago'a vahe'mo'a zago atesige'za vahera zamahe nefrizageno, nofima hu'za zagoma eri'za vahera rama'a zago agi ahezmante'za agofetu zagoa eri'za feno vahera nemanize. Hianagi Nagrira tamagekani nante'naze huno Ra Anumzana Mikozama Kegavama Hu'nea Anumzamo'a hu'ne.
וְהִנֵּה֙ הִכֵּ֣יתִי כַפִּ֔י אֶל־בִּצְעֵ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑ית וְעַ֨ל־דָּמֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ בְּתוֹכֵֽךְ׃ | 13 |
Hagi havigema huno vahe zagoma erino feno vahe'ma nemania vahe'ene, havigema huno vahe'ma zamahe nefria vahera tamage hu'na Nagra narimpa ahezmantegahue.
הֲיַעֲמֹ֤ד לִבֵּךְ֙ אִם־תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדַ֔יִךְ לַיָּמִ֕ים אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֣ה אוֹתָ֑ךְ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ | 14 |
Hagi tamagri'ma knazama tami'nua knafina, tamagra kazigazi huta ana knazana erita vuge, hankavetita manigera hugahazo? Nagra Ra Anumzamo'na huanki'na ana zana hugahue.
וַהֲפִיצוֹתִ֤י אוֹתָךְ֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵרִיתִ֖יךְ בָּאֲרָצ֑וֹת וַהֲתִמֹּתִ֥י טֻמְאָתֵ֖ךְ מִמֵּֽךְ׃ | 15 |
Hagi Nagra tamahe panani hanugeta vahe kumategane, vahe moparega mago mago huta umani emani hanage'na pehenage avu'ava zantamia eri fanane hugahue.
וְנִחַ֥לְתְּ בָּ֖ךְ לְעֵינֵ֣י גוֹיִ֑ם וְיָדַ֖עַתְּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ | 16 |
E'ina hu'na ru kumate vahetamimofo zamavufina tamazeri haviza neha'nena, Nagrikura Ra Anumza mani'ne huta keta antahita hugahaze.
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ | 17 |
Ra Anumzamo'a amanage huno nasami'ne,
בֶּן־אָדָ֕ם הָיוּ־לִ֥י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לְסִ֑יג כֻּלָּ֡ם נְ֠חֹשֶׁת וּבְדִ֨יל וּבַרְזֶ֤ל וְעוֹפֶ֙רֶת֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר סִגִ֥ים כֶּ֖סֶף הָיֽוּ׃ ס | 18 |
Vahe'mofo mofavre Izikieliga, Israeli vahe'mo'za Nagri navurera karogro ahe'naze. Maka bronsima, tinima, ainima, lidi haveramima kre'za eri agru nehu'za, havizama hu'neama'a atrazankna hu'naze. Ana nehu'za zamagra silva kre'za eri agru hute'za havizama'a atrazankna hu'za knarera osu'naze.
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֛עַן הֱי֥וֹת כֻּלְּכֶ֖ם לְסִגִ֑ים לָכֵן֙ הִנְנִ֣י קֹבֵ֣ץ אֶתְכֶ֔ם אֶל־תּ֖וֹךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃ | 19 |
E'ina hu'negu Ra Anumzana Miko'zama Kegavama Hu'nea Anumzamo'a amanage hie, Na'ankure tamagra maka karogro ahe'nazagu, Jerusalemi kumate tamavre atru hugahue.
קְבֻ֣צַת כֶּ֡סֶף וּ֠נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶ֨ל וְעוֹפֶ֤רֶת וּבְדִיל֙ אֶל־תּ֣וֹךְ כּ֔וּר לָפַֽחַת־עָלָ֥יו אֵ֖שׁ לְהַנְתִּ֑יךְ כֵּ֤ן אֶקְבֹּץ֙ בְּאַפִּ֣י וּבַחֲמָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֥י וְהִתַּכְתִּ֖י אֶתְכֶֽם׃ | 20 |
Hagi vahe'mo'zama karogro ahe silvama, bronsima, tinima, ainima, lidima tevefima kre maramra huno eri agru hunaku'ma eri atruma hiaza hu'na, tusi narimpa aheneramante'na nasivazi neramante'na tamazeri atru hu'na kre agruma hiankna hu'na tamazeri haviza hugahue.
וְכִנַּסְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם וְנָפַחְתִּ֥י עֲלֵיכֶ֖ם בְּאֵ֣שׁ עֶבְרָתִ֑י וְנִתַּכְתֶּ֖ם בְּתוֹכָֽהּ׃ | 21 |
Hagi Nagra tamazeri atru hu'na tusi narimpa ahe'zanu kre tasage'nugeta ana tevefi tasagegahaze.
כְּהִתּ֥וּךְ כֶּ֙סֶף֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר כֵּ֖ן תֻּתְּכ֣וּ בְתוֹכָ֑הּ וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שָׁפַ֥כְתִּי חֲמָתִ֖י עֲלֵיכֶֽם׃ פ | 22 |
Ana hanugeta silvamo tevefi te agru hiaza huno te agru hanigeta, Nagrikura Ra Anumzamo'a arimpa ahe'za atregeno tagritera ne-e huta keta antahita hugahaze.
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ | 23 |
Hagi Ra Anumzamo'a amanage huno nasami'ne,
בֶּן־אָדָ֕ם אֱמָר־לָ֕הּ אַ֣תְּ אֶ֔רֶץ לֹ֥א מְטֹהָרָ֖ה הִ֑יא לֹ֥א גֻשְׁמָ֖הּ בְּי֥וֹם זָֽעַם׃ | 24 |
Vahe'mofo mofavre Izikieliga amanage hunka Israeli vahera zamasamio, rama'a haviza hu'za mopazmia eri haviza hazagu, Narimpama aheramante'noa knafina tamagra agru osuno ko ruonte mopagna hu'naze.
קֶ֤שֶׁר נְבִיאֶ֙יהָ֙ בְּתוֹכָ֔הּ כַּאֲרִ֥י שׁוֹאֵ֖ג טֹ֣רֵֽף טָ֑רֶף נֶ֣פֶשׁ אָכָ֗לוּ חֹ֤סֶן וִיקָר֙ יִקָּ֔חוּ אַלְמְנוֹתֶ֖יהָ הִרְבּ֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃ | 25 |
Hagi kasnampa vahe'mo'zama laionimo zagagafa aheno tagana vaziankna hu'za kea anaki'za kezmi omne vahera zamahe nefri'za fenozmia eri'za feno vahera nemanizageno, amu'no zamifina rama'a kento a'ne erifore hu'naze.
כֹּהֲנֶ֜יהָ חָמְס֣וּ תוֹרָתִי֮ וַיְחַלְּל֣וּ קָדָשַׁי֒ בֵּֽין־קֹ֤דֶשׁ לְחֹל֙ לֹ֣א הִבְדִּ֔ילוּ וּבֵין־הַטָּמֵ֥א לְטָה֖וֹר לֹ֣א הוֹדִ֑יעוּ וּמִשַׁבְּתוֹתַי֙ הֶעְלִ֣ימוּ עֵֽינֵיהֶ֔ם וָאֵחַ֖ל בְּתוֹכָֽם׃ | 26 |
Hagi ana kumapi pristi vahe'mo'za kasege'ni'a ha'rente'za noviriri'za, ruotge'ma hu'nea zana eri pehena hu'naze. E'ina zamo ruotge hu'nea zantaminki, e'i amane zantaminki nehu'za, e'i agru hu'nea zantaminki, agru osu zantaminki hu'za vahe'mo'za keamara nosaze. Sabatia kegava nosu'za, Sabatia ru hantgi'za Nagi'a eri haviza nehaze.
שָׂרֶ֣יהָ בְקִרְבָּ֔הּ כִּזְאֵבִ֖ים טֹ֣רְפֵי טָ֑רֶף לִשְׁפָּךְ־דָּם֙ לְאַבֵּ֣ד נְפָשׁ֔וֹת לְמַ֖עַן בְּצֹ֥עַ בָּֽצַע׃ | 27 |
Hagi Jerusalemi rankumapima mani'naza ugagota kva vahe'mo'za, havigema hu'za vahe fenoma erinakura, afi' kramo zagagafa aheno tagna vaziankna hu'za vahe korana eri tagiza zamahe nefri'za zagozmia e'nerize.
וּנְבִיאֶ֗יהָ טָח֤וּ לָהֶם֙ תָּפֵ֔ל חֹזִ֣ים שָׁ֔וְא וְקֹסְמִ֥ים לָהֶ֖ם כָּזָ֑ב אֹמְרִ֗ים כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וַֽיהוָ֖ה לֹ֥א דִבֵּֽר׃ | 28 |
Hagi ana'ma nehazage'za kasnampa vahe'mo'za havige hu'za ava'nagnaza kenone nehaza kereti'ene, havigema huza zagoma eri avu'avazanu kefo avu'avazamia refite nezmante'za, Ra Anumzana Mikozama Kegava hu'nea Anumzamo'a amanage hie hu'za Ra Anumzamo'ma magore huno'ma osu'neankea nehaze.
עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ עָ֣שְׁקוּ עֹ֔שֶׁק וְגָזְל֖וּ גָּזֵ֑ל וְעָנִ֤י וְאֶבְיוֹן֙ הוֹנ֔וּ וְאֶת־הַגֵּ֥ר עָשְׁק֖וּ בְּלֹ֥א מִשְׁפָּֽט׃ | 29 |
Hagi ana mopafi vahe'mo'za havige hu'za vahe zagoa e'neriza, musufa nesaze. Ana nehu'za zamunte omne vahe'ene, miko zanku'ma atupama nehaza vahera zamazeri savri hu'za keonke zazmia e'neriza, ruregati'ma emani'naza vahera fatgo zamavu'zmavara huozmante'naze.
וָאֲבַקֵּ֣שׁ מֵהֶ֡ם אִ֣ישׁ גֹּֽדֵר־גָּדֵר֩ וְעֹמֵ֨ד בַּפֶּ֧רֶץ לְפָנַ֛י בְּעַ֥ד הָאָ֖רֶץ לְבִלְתִּ֣י שַׁחֲתָ֑הּ וְלֹ֖א מָצָֽאתִי׃ | 30 |
Hagi ana'ma hazage'na ana kuma'mofoma have keginama tro nehuno, ankro kante'ma navugama otino maniso hanige'nama ana kuma'ma eri havizama osanua vaheku'ma hake'na koana mago vahera onketfa hu'noe.
וָאֶשְׁפֹּ֤ךְ עֲלֵיהֶם֙ זַעְמִ֔י בְּאֵ֥שׁ עֶבְרָתִ֖י כִּלִּיתִ֑ים דַּרְכָּם֙ בְּרֹאשָׁ֣ם נָתַ֔תִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃ פ | 31 |
E'ina hu'negu tusi narimpa ahezmante'na zamazeri haviza hugahue. Ana nehu'na maka kefo avu'ava'ma hu'naza zamofo nona'a zamagrite erinte'na maka zamahe fanane hugahue, huno Ra Anumzana Mikozama Kegava Hu'nea Anumzamo'a hu'ne.