2 שְׁמוּאֵל 3

1 וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְדָוִד֙ הֹלֵ֣ךְ וְחָזֵ֔ק וּבֵ֥ית שָׁא֖וּל הֹלְכִ֥ים וְדַלִּֽים׃ ס

Isala: ili dunu mogili da Da: ibidi ea fi fuligala: su. Mogili da Solo egaga fi fuligala: su. Amaiba: le, gegesu da bagade heda: i. Da: ibidima fuligala: su fi ilia gasa da heda: lalu, be ea ha lai ilia gasa da gududafa sa: i.

2 וַיִּוָּלְד֧וּ לְדָוִ֛ד בָּנִ֖ים בְּחֶבְר֑וֹן וַיְהִ֤י בְכוֹרוֹ֙ אַמְנ֔וֹן לַאֲחִינֹ֖עַם הַיִּזְרְעֵאלִֽת׃

Da: ibidi egefelali gafeyale gala da Hibalone moilai bai bagade amo ganodini lalelelegei. Magobo mano da A: manone (ea: me da Yeseliele uda amo ea dio amo Ahinoua: me).

3 וּמִשְׁנֵ֣הוּ כִלְאָ֔ב לַאֲֽבִיגַ֕יִל אֵ֖שֶׁת נָבָ֣ל הַֽכַּרְמְלִ֑י וְהַשְּׁלִשִׁי֙ אַבְשָׁל֣וֹם בֶּֽן־מַעֲכָ֔ה בַּת־תַּלְמַ֖י מֶ֥לֶךְ גְּשֽׁוּר׃

Amo baligia da Gilia: be (ea: me da Gamele uda, Na: iba: le ea didalo, ea dio amo A: biga: ile). Amo baligia da A: basalome (ea: me da Gisie hina bagade Da: lama: i ea idiwi, amo Ma: iaga).

4 וְהָרְבִיעִ֖י אֲדֹנִיָּ֣ה בֶן־חַגִּ֑ית וְהַחֲמִישִׁ֖י שְׁפַטְיָ֥ה בֶן־אֲבִיטָֽל׃

Amo baligia da Adounaidia (ea: me da Ha: gide). Amo baligia da Siefada: ia (ea: me da Abaida: le).

5 וְהַשִּׁשִּׁ֣י יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָ֖ה אֵ֣שֶׁת דָּוִ֑ד אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְדָוִ֖ד בְּחֶבְרֽוֹן׃ פ

Ufidafa da Idilia: me (ea: me da Egela). Amo dunu mano huluane da Hibalone moilai bai bagadegamusu lalelelegei galu.

6 וַיְהִ֗י בִּֽהְיוֹת֙ הַמִּלְחָמָ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְאַבְנֵ֛ר הָיָ֥ה מִתְחַזֵּ֖ק בְּבֵ֥ית שָׁאֽוּל׃

Da: ibidima fuligala: su dunu amola Solo ea sosogo fi fuligala: su dunu ele gegenanu. A: bena da Solo ea sosogo fi fuligala: su fi amo ganodini gasawane heda: lebe ba: i.

7 וּלְשָׁא֣וּל פִּלֶ֔גֶשׁ וּשְׁמָ֖הּ רִצְפָּ֣ה בַת־אַיָּ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אַבְנֵ֔ר מַדּ֥וּעַ בָּ֖אתָה אֶל־פִּילֶ֥גֶשׁ אָבִֽי׃

Eso afaega, Esiabousiede (Solo egefe) e da A: bena da Solo ea gidisedagi uda Lisiba (A: ia ea mano) amola gilisili golaiba: le, diwaneya udidi.

8 וַיִּחַר֩ לְאַבְנֵ֨ר מְאֹ֜ד עַל־דִּבְרֵ֣י אִֽישׁ־בֹּ֗שֶׁת וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֮ אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָה֒ הַיּ֨וֹם אֶֽעֱשֶׂה־חֶ֜סֶד עִם־בֵּ֣ית ׀ שָׁא֣וּל אָבִ֗יךָ אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־מֵ֣רֵעֵ֔הוּ וְלֹ֥א הִמְצִיתִ֖ךָ בְּיַד־דָּוִ֑ד וַתִּפְקֹ֥ד עָלַ֛י עֲוֹ֥ן הָאִשָּׁ֖ה הַיּֽוֹם׃

Amoga, A:bena da ougi bagade ba: i. E amane sia: i, “Di da dawa: loba na da Soloma baligi fa: ma: bela: ? Di da dawa: loba na da Yuda dunu ilia hawa: hamobe hamosala: ? Na da muni amogainini dia ada Solo amola yolalali amola ea sama huluane, ili fawane fuligala: su. Amola Da: ibidi da dili mae hasalima: ne, na da hamosu. Be wali di da ogogole na da udama doaga: i sia: sa.

9 כֹּֽה־יַעֲשֶׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְאַבְנֵ֔ר וְכֹ֖ה יֹסִ֣יף ל֑וֹ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לְדָוִ֔ד כִּֽי־כֵ֖ן אֶֽעֱשֶׂה־לּֽוֹ׃

10 לְהַֽעֲבִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה מִבֵּ֣ית שָׁא֑וּל וּלְהָקִ֞ים אֶת־כִּסֵּ֣א דָוִ֗ד עַל־יִשְׂרָאֵל֙ וְעַל־יְהוּדָ֔ה מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

Hina Gode da Da: ibidima, E da Isala: ili hina bagade hou Solo amola egaga fi amoga fadegale, Da: ibidi da Isala: ili amola Yuda soge huluanedafa ouligima: ne hina bagade hamomu ilegei. Wali, na da amo hou dafawanedafa ba: ma: ne hame hamosea, Gode da na fane legemu da defea.”

11 וְלֹֽא־יָכֹ֣ל ע֔וֹד לְהָשִׁ֥יב אֶת־אַבְנֵ֖ר דָּבָ֑ר מִיִּרְאָת֖וֹ אֹתֽוֹ׃ ס

Esiabousiede da A: benaba: le bagadewane beda: i. E da bu adole imunu hamedei ba: i.

12 וַיִּשְׁלַח֩ אַבְנֵ֨ר מַלְאָכִ֧ים ׀ אֶל־דָּוִ֛ד תַּחְתָּ֥יו לֵאמֹ֖ר לְמִי־אָ֑רֶץ לֵאמֹ֗ר כָּרְתָ֤ה בְרִֽיתְךָ֙ אִתִּ֔י וְהִנֵּה֙ יָדִ֣י עִמָּ֔ךְ לְהָסֵ֥ב אֵלֶ֖יךָ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

Amogalu, Da: ibidi da Hibalone moilai bai bagadega esalu. A: bena da ema adola ahoasu dunu ema amane sia: na masa: ne asunasi, “Nowa da ninia soge ouligima: bela: ? Nama gousa: su hamoma. Amasea, Isala: ili dunu huluane di fuligala: ma: ne, na da di fidimu.”

13 וַיֹּ֣אמֶר ט֔וֹב אֲנִ֕י אֶכְרֹ֥ת אִתְּךָ֖ בְּרִ֑ית אַ֣ךְ דָּבָ֣ר אֶחָ֡ד אָנֹכִי֩ שֹׁאֵ֨ל מֵאִתְּךָ֤ לֵאמֹר֙ לֹא־תִרְאֶ֣ה אֶת־פָּנַ֔י כִּ֣י ׀ אִם־לִפְנֵ֣י הֱבִיאֲךָ֗ אֵ֚ת מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל בְּבֹאֲךָ֖ לִרְא֥וֹת אֶת־פָּנָֽי׃ ס

Da: ibidi da bu adole i, “Defea! Dia liligi afae fawane hamosea, na da ani gousa: su hamomu. Di da na ba: la masea, Solo idiwi Maiga: le, amo nama oule misa.”

14 וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת בֶּן־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר תְּנָ֤ה אֶת־אִשְׁתִּי֙ אֶת־מִיכַ֔ל אֲשֶׁר֙ אֵרַ֣שְׂתִּי לִ֔י בְּמֵאָ֖ה עָרְל֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃

Amola Da: ibidi da sia: adola ahoasu dunu Esiabousiede ema amane sia: ma: ne sia: si, “Na uda Maiga: le nama bu ima. Na da Filisidini dunu 100 ilia ewa gadofo amo uda lama: ne dabe i galu.”

15 וַיִּשְׁלַח֙ אִ֣ישׁ בֹּ֔שֶׁת וַיִּקָּחֶ֖הָ מֵ֣עִֽם אִ֑ישׁ מֵעִ֖ם פַּלְטִיאֵ֥ל בֶּן־לָֽיִשׁ׃

Amaiba: le, Esiabousiede da Maiga: le amo ea egoa Ba: ladiele (La: ise egefe) amo ea lai amo sugui.

16 וַיֵּ֨לֶךְ אִתָּ֜הּ אִישָׁ֗הּ הָל֧וֹךְ וּבָכֹ֛ה אַחֲרֶ֖יהָ עַד־בַּֽחֻרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו אַבְנֵ֛ר לֵ֥ךְ שׁ֖וּב וַיָּשֹֽׁב׃

Ba: ladiele da diginiwane Maiga: lema fa: no bobogele, Bahiulimi moilaiga doaga: i. Amalalu, A:bena da ema amane sia: i, “Di diasua buhagima!” Amanobamone, e da buhagi.

17 וּדְבַר־אַבְנֵ֣ר הָיָ֔ה עִם־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר גַּם־תְּמוֹל֙ גַּם־שִׁלְשֹׁ֔ם הֱיִיתֶ֞ם מְבַקְשִׁ֧ים אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיכֶֽם׃

A: bena da Isala: ili ouligisu dunu ilima asili, amane sia: i, “Dilia da eso bagohame amoga Da: ibidi dilia hina bagade hamoma: ne hananusu.

18 וְעַתָּ֖ה עֲשׂ֑וּ כִּ֣י יְהוָ֗ה אָמַ֤ר אֶל־דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר בְּיַ֣ד ׀ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֗י הוֹשִׁ֜יעַ אֶת־עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִיַּ֖ד כָּל־אֹיְבֵיהֶֽם׃

Wali, amo hamoma! Hina Gode Ea sia: i bu dawa: ma! E amane sia: i, `Na da na hawa: hamosu dunu Da: ibidi amo ea loboga, Na fi Isala: ili dunu amo Filisidini dunu amola ilia ha lai dunu huluane ili mae hasalima: ne gaga: mu.’”

19 וַיְדַבֵּ֥ר גַּם־אַבְנֵ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ין וַיֵּ֣לֶךְ גַּם־אַבְנֵ֗ר לְדַבֵּ֞ר בְּאָזְנֵ֤י דָוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן אֵ֤ת כָּל־אֲשֶׁר־טוֹב֙ בְּעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְעֵינֵ֖י כָּל־בֵּ֥ית בִּנְיָמִֽן׃

Amola A: bena da amanewane Bediamini fi dunuma sia: i. Amalalu, e da Hibalone amoga asili, e da Bediamini amola Isala: ili dunu ilia hamomu sia: i, amo Da: ibidima olelei.

20 וַיָּבֹ֨א אַבְנֵ֤ר אֶל־דָּוִד֙ חֶבְר֔וֹן וְאִתּ֖וֹ עֶשְׂרִ֣ים אֲנָשִׁ֑ים וַיַּ֨עַשׂ דָּוִ֧ד לְאַבְנֵ֛ר וְלַאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ מִשְׁתֶּֽה׃

A: bena amola ea dunu 20 agoane da Hibalone moilai bai bagadega Da: ibidima misi. Da: ibidi ili aowama: ne lolo nasu hamoi.

21 וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֣ר אֶל־דָּוִ֡ד אָק֣וּמָה ׀ וְֽאֵלֵ֡כָה וְאֶקְבְּצָה֩ אֶל־אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִכְרְת֤וּ אִתְּךָ֙ בְּרִ֔ית וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וַיְּשַׁלַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־אַבְנֵ֖ר וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃

A: bena da Da: ibidima amane adole i, “Hina noga: idafa! Na da wali asili, Isala: ili dunu huluane di fuligala: ma: ne hamomu. Amasea, ilia huluane da di hina bagade hamoma: ne sia: mu. Amola dia hanai defele, di da Isala: ili soge huluanedafa ouligima: mu.” Da: ibidi da A: bena da se hamedafa nabima: ne, gaga: su sia: ilegei.

22 וְהִנֵּה֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֤ד וְיוֹאָב֙ בָּ֣א מֵֽהַגְּד֔וּד וְשָׁלָ֥ל רָ֖ב עִמָּ֣ם הֵבִ֑יאוּ וְאַבְנֵ֗ר אֵינֶ֤נּוּ עִם־דָּוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן כִּ֥י שִׁלְּח֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃

Amalu fa: no, Youa: be amola Da: ibidi ea ouligisu dunu eno da ha wa: i asili, liligi lai bagadedafa gagaguli buhagi. Be ilia da A: bena Hibalone amoga esalebe hame ba: i. Bai Da: ibidi da A: benama e da se hamedafa nabima: ne, gaga: su sia: ilegele, hi diasua masa: ne asunasi.

23 וְיוֹאָ֛ב וְכָל־הַצָּבָ֥א אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ בָּ֑אוּ וַיַּגִּ֤דוּ לְיוֹאָב֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְשַׁלְּחֵ֖הוּ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃

Youa: be amola ea dunu da doaga: le nabagaloba, A:bena da Da: ibidima misini amola Da: ibidi da e se mae nabima: ne ilegelalu hi diasua masa: ne asunasi, amo ilia nabi.

24 וַיָּבֹ֤א יוֹאָב֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה הִנֵּה־בָ֤א אַבְנֵר֙ אֵלֶ֔יךָ לָמָּה־זֶּ֥ה שִׁלַּחְתּ֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ הָלֽוֹךְ׃

Amaiba: le, Youa: be da hina bagade ema asili amane sia: i, “Di da adi hamobela: ? A: bena da dima misi. Dia abuliba: le e udigili masa: ne logo doasibala: ?

25 יָדַ֙עְתָּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר כִּ֥י לְפַתֹּתְךָ֖ בָּ֑א וְלָדַ֜עַת אֶת־מוֹצָֽאֲךָ֙ וְאֶת־מ֣וֹבָאֶ֔ךָ וְלָדַ֕עַת אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃

E da dima ogogomusa: misi. Amola dia hamobe amola ahoabe huluane abedemusa: misi. Di da ea hou dawa: !”

26 וַיֵּצֵ֤א יוֹאָב֙ מֵעִ֣ם דָּוִ֔ד וַיִּשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ מִבּ֣וֹר הַסִּרָ֑ה וְדָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃

Youa: be da Da: ibidi yolesilalu, sia: adola ahoasu dunu, amo A: bena bu misa: ne sia: ma: ne asunasi. Ilia da A: bena amo Sila si hano esalebe ba: loba, e bu oule misi. Be Da: ibidi da amo hou hame dawa: i galu.

27 וַיָּ֤שָׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מָת בְּדַ֖ם עֲשָׂה־אֵ֥ל אָחִֽיו׃

A: bena da Hibalone logo holeiga doaga: loba, Youa: be da logo bega: ema ogogole wamo sia: sia: musia: ne oule aliagale, e gobiheiga hagomo sone legei. Amola A: bena da medole legei dagoi ba: i. Bai e da Youa: be eya A: sahele fane legei.

28 וַיִּשְׁמַ֤ע דָּוִד֙ מֵאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן וַיֹּ֗אמֶר נָקִ֨י אָנֹכִ֧י וּמַמְלַכְתִּ֛י מֵעִ֥ם יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם מִדְּמֵ֖י אַבְנֵ֥ר בֶּן־נֵֽר׃

Da: ibidi da amane hamoi sia: nababeba: le, e da amane sia: i, “Hina Gode da dawa: ! Na amola na baligia aligi dunu huluane, ninia da A: bena e hamedafa fane legei.

29 יָחֻ֙לוּ֙ עַל־רֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וְאֶ֖ל כָּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו וְֽאַל־יִכָּרֵ֣ת מִבֵּ֣ית יוֹאָ֡ב זָ֠ב וּמְצֹרָ֞ע וּמַחֲזִ֥יק בַּפֶּ֛לֶךְ וְנֹפֵ֥ל בַּחֶ֖רֶב וַחֲסַר־לָֽחֶם׃

Gode da Youa: be amola ea sosogo fi huluane ilima amo hou ea dabe se iasu ilima imunu da defea. Egaga fifi misunu amo ganodini, dunu afae da gadofo olo bagade o wadela: i uda lasu olo bagade o dunu da gasa hameba: le uda ea hawa: fawane hamomu dawa: o dunu da gegesu ganodini fane legei o dunu da ha: i bagade, agoaiwane dunu ba: mu da defea. Gode da Youa: be fi ilima amane se dabe imunu da defea.”

30 וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו הָרְג֖וּ לְאַבְנֵ֑ר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר הֵמִ֜ית אֶת־עֲשָׂהאֵ֧ל אֲחִיהֶ֛ם בְּגִבְע֖וֹן בַּמִּלְחָמָֽה׃ פ

Youa: be amola eaeya Abisia: i da amanewane A: bena dabe i. Bai e da ela eya A: sahele amo Gibione gegesu ganodini fane legei.

31 וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־יוֹאָ֜ב וְאֶל־כָּל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ קִרְע֤וּ בִגְדֵיכֶם֙ וְחִגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְסִפְד֖וּ לִפְנֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵ֥י הַמִּטָּֽה׃

Amalalu, Da: ibidi da Youa: be amola ea dunu ilia da abula gagadelale, amola abula wadela: i ebobolesi sasalili, A:benaha fofagini didigia: ma: ne sia: i. Bogoi uli dogomusa: gilisisu amoga, hina bagade Da: ibidi da bogoi doufa da: iya gisa ahoabe amoga fa: no bobogei.

32 וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִשָּׂ֧א הַמֶּ֣לֶךְ אֶת־קוֹל֗וֹ וַיֵּבְךְּ֙ אֶל־קֶ֣בֶר אַבְנֵ֔ר וַיִּבְכּ֖וּ כָּל־הָעָֽם׃ פ

Ilia da A: bena amo Hibalone moilai bai bagadega uli dogoi. Da: ibidi amola dunu huluane da uli dogoi bega: didigia: sa esafulu.

33 וַיְקֹנֵ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־אַבְנֵ֖ר וַיֹּאמַ֑ר הַכְּמ֥וֹת נָבָ֖ל יָמ֥וּת אַבְנֵֽר׃

Da: ibidi da A: benaha asigili fofagi gesami amane hea: i, “A: bena da abuliba: le gagaoui dunuga bogosu defele bagobela: ?

34 יָדֶ֣ךָ לֹֽא־אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֙יךָ֙ לֹא־לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגָּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי־עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כָל־הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת עָלָֽיו׃

Ea lobo da hame la: gi ba: i. Ea emo da hame la: gi ba: i. E da dunu amo wadela: i hamosu dunuga medole legei, amo defele bogoi.” Amalalu, dunu huluane eha da bu didiga: i.

35 וַיָּבֹ֣א כָל־הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת־דָּוִ֛ד לֶ֖חֶם בְּע֣וֹד הַיּ֑וֹם וַיִּשָּׁבַ֨ע דָּוִ֜ד לֵאמֹ֗ר כֹּ֣ה יַעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י אִם־לִפְנֵ֧י בֽוֹא־הַשֶּׁ֛מֶשׁ אֶטְעַם־לֶ֖חֶם א֥וֹ כָל־מְאֽוּמָה׃

Amo esoha, dunu da gebewane Da: ibidi e ha: i moma: ne sia: i. Be e da dafawane amane ilegele sia: i, “Na da wali eso amoga ha: i nasea, Gode da na fane legemu da defea.”

36 וְכָל־הָעָ֣ם הִכִּ֔ירוּ וַיִּיטַ֖ב בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ בְּעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם טֽוֹב׃

Ilia da amo hou ba: lalu, hahawane ba: i. Dafawane! Ilia da hina bagade Da: ibidi ea hamobe huluane hahawane ba: i.

37 וַיֵּדְע֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י לֹ֤א הָיְתָה֙ מֵֽהַמֶּ֔לֶךְ לְהָמִ֖ית אֶת־אַבְנֵ֥ר בֶּן־נֵֽר׃ פ

Da: ibidi ea fi dunu huluane, amola Isala: ili fi dunu huluane da hina bagade da A: bena fane legei amo hamedafa fidi, amo noga: le dawa: i galu.

38 וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲל֣וֹא תֵדְע֔וּ כִּי־שַׂ֣ר וְגָד֗וֹל נָפַ֛ל הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

Hina bagade da ea eagene ouligisu dunuma amane sia: i, “Dilia! Noga: le dawa: ma! Wali eso, Isala: ili soge ouligisu dunu bagade da bogoi dagoi.

39 וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ׃ פ

Gode da na hina bagade hamoma: ne ilegei dagoi. Be wali eso na da gasa hamedene gogaya: i ba: sa. Selouaia egefelali da baligili bidi hamobeba: le, na higasa. Hina Gode da ilia wadela: i hamoi defele, se dabe ilima imunu da defea.”