< זכריה 4 >

וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו 1
L’ange qui parlait avec moi revint, et il me réveilla comme un homme que l’on réveille de son sommeil.
ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר (ואמר) ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה 2
Il me dit: Que vois-tu? Je répondis: Je regarde, et voici, il y a un chandelier tout d’or, surmonté d’un vase et portant sept lampes, avec sept conduits pour les lampes qui sont au sommet du chandelier;
ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה 3
et il y a près de lui deux oliviers, l’un à la droite du vase, et l’autre à sa gauche.
ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני 4
Et reprenant la parole, je dis à l’ange qui parlait avec moi: Que signifient ces choses, mon seigneur?
ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני 5
L’ange qui parlait avec moi me répondit: Ne sais-tu pas ce que signifient ces choses? Je dis: Non, mon seigneur.
ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח--כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות 6
Alors il reprit et me dit: C’est ici la parole que l’Éternel adresse à Zorobabel: Ce n’est ni par la puissance ni par la force, mais c’est par mon esprit, dit l’Éternel des armées.
מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה--תשאות חן חן לה 7
Qui es-tu, grande montagne, devant Zorobabel? Tu seras aplanie. Il posera la pierre principale au milieu des acclamations: Grâce, grâce pour elle!
ויהי דבר יהוה אלי לאמר 8
La parole de l’Éternel me fut adressée, en ces mots:
ידי זרבבל יסדו הבית הזה--וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם 9
Les mains de Zorobabel ont fondé cette maison, et ses mains l’achèveront; et tu sauras que l’Éternel des armées m’a envoyé vers vous.
כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ 10
Car ceux qui méprisaient le jour des faibles commencements se réjouiront en voyant le niveau dans la main de Zorobabel. Ces sept sont les yeux de l’Éternel, qui parcourent toute la terre.
ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה 11
Je pris la parole et je lui dis: Que signifient ces deux oliviers, à la droite du chandelier et à sa gauche?
ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב 12
Je pris une seconde fois la parole, et je lui dis: Que signifient les deux rameaux d’olivier, qui sont près des deux conduits d’or d’où découle l’or?
ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני 13
Il me répondit: Ne sais-tu pas ce qu’ils signifient? Je dis: Non, mon seigneur.
ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ 14
Et il dit: Ce sont les deux oints qui se tiennent devant le Seigneur de toute la terre.

< זכריה 4 >