< שיר השירים 5 >
באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים | 1 |
I have come into my garden, my sister, my bride. I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk. Friends Eat, friends! Drink, yes, drink abundantly, beloved.
אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה | 2 |
I was asleep, but my heart was awake. It is the voice of my beloved who knocks: “Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled; for my head is filled with dew, and my hair with the dampness of the night.”
פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם | 3 |
I have taken off my robe. Indeed, must I put it on? I have washed my feet. Indeed, must I soil them?
דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו | 4 |
My beloved thrust his hand in through the latch opening. My heart pounded for him.
קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול | 5 |
I rose up to open for my beloved. My hands dripped with myrrh, my fingers with liquid myrrh, on the handles of the lock.
פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני | 6 |
I opened to my beloved; but my beloved left, and had gone away. My heart went out when he spoke. I looked for him, but I didn’t find him. I called him, but he didn’t answer.
מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות | 7 |
The watchmen who go about the city found me. They beat me. They bruised me. The keepers of the walls took my cloak away from me.
השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני | 8 |
I adjure you, daughters of Jerusalem, If you find my beloved, that you tell him that I am faint with love.
מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו | 9 |
How is your beloved better than another beloved, you fairest amongst women? How is your beloved better than another beloved, that you do so adjure us?
דודי צח ואדום דגול מרבבה | 10 |
My beloved is white and ruddy. The best amongst ten thousand.
ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב | 11 |
His head is like the purest gold. His hair is bushy, black as a raven.
עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת | 12 |
His eyes are like doves beside the water brooks, washed with milk, mounted like jewels.
לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר | 13 |
His cheeks are like a bed of spices with towers of perfumes. His lips are like lilies, dropping liquid myrrh.
ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים | 14 |
His hands are like rings of gold set with beryl. His body is like ivory work overlaid with sapphires.
שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים | 15 |
His legs are like pillars of marble set on sockets of fine gold. His appearance is like Lebanon, excellent as the cedars.
חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם | 16 |
His mouth is sweetness; yes, he is altogether lovely. This is my beloved, and this is my friend, daughters of Jerusalem.