< תהילים 89 >
משכיל לאיתן האזרחי ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי | 1 |
En læresalme av Etan, esrahitten. Om Herrens nådegjerninger vil jeg synge til evig tid; fra slekt til slekt vil jeg kunngjøre din trofasthet med min munn.
כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם | 2 |
For jeg sier: Miskunnhet bygges op til evig tid, i himmelen grunnfester du din trofasthet.
כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי | 3 |
Du sier: Jeg har gjort en pakt med min utvalgte, jeg har svoret David, min tjener:
עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה | 4 |
Til evig tid vil jeg grunnfeste ditt avkom, og jeg vil bygge din trone fra slekt til slekt. (Sela)
ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים | 5 |
Og himlene priser din underfulle gjerning, Herre, og din trofasthet prises i de helliges forsamling.
כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים | 6 |
For hvem i det høie er å ligne med Herren? Hvem er Herren lik blandt Guds sønner,
אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו | 7 |
en Gud, såre forferdelig i de helliges hemmelige råd og fryktelig for alle dem som er omkring ham?
יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך | 8 |
Herre, hærskarenes Gud, hvem er sterk som du, Herre? Og din trofasthet er rundt omkring dig.
אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם | 9 |
Du er den som hersker over havets overmot; når dets bølger reiser sig, lar du dem legge sig.
אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך | 10 |
Du har sønderknust Rahab som en ihjelslått; med din styrkes arm har du spredt dine fiender.
לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם | 11 |
Dig hører himlene til, dig også jorden; jorderike og alt det som fyller det - du har grunnfestet dem;
צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו | 12 |
nord og syd - du har skapt dem; Tabor og Hermon jubler over ditt navn.
לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך | 13 |
Du har en arm med velde; sterk er din hånd, ophøiet er din høire hånd.
צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך | 14 |
Rettferd og rett er din trones grunnvoll; nåde og sannhet går frem for ditt åsyn.
אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון | 15 |
Salig er det folk som kjenner til jubel; Herre, i ditt åsyns lys skal de vandre.
בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו | 16 |
I ditt navn skal de fryde sig hele dagen, og ved din rettferdighet blir de ophøiet.
כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו | 17 |
For du er deres styrkes pryd, og ved din godhet ophøier du vårt horn.
כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו | 18 |
For Herren er vårt skjold, og Israels Hellige vår konge.
אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם | 19 |
Dengang talte du i et syn til dine fromme og sa: Jeg har nedlagt hjelp hos en helt, jeg har ophøiet en ung mann av folket.
מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו | 20 |
Jeg har funnet David, min tjener, jeg har salvet ham med min hellige olje.
אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו | 21 |
Min hånd skal alltid være med ham, og min arm skal gi ham styrke.
לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו | 22 |
Fienden skal ikke plage ham, og den urettferdige skal ikke undertrykke ham.
וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף | 23 |
Men jeg vil sønderknuse hans motstandere for hans åsyn og slå dem som hater ham.
ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו | 24 |
Og min trofasthet og min miskunnhet skal være med ham, og i mitt navn skal hans horn ophøies.
ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו | 25 |
Og jeg vil la ham legge sin hånd på havet og sin høire hånd på elvene.
הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי | 26 |
Han skal rope til mig: Du er min far, min Gud og min frelses klippe.
אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ | 27 |
Og jeg vil gjøre ham til den førstefødte, til den høieste blandt kongene på jorden.
לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו | 28 |
Jeg vil bevare min miskunnhet mot ham til evig tid, og min pakt skal stå fast for ham.
ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים | 29 |
Og jeg vil la hans avkom bli til evig tid og hans trone som himmelens dager.
אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון | 30 |
Dersom hans barn forlater min lov og ikke vandrer i mine bud,
אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו | 31 |
dersom de krenker mine forskrifter og ikke holder mine befalinger,
ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם | 32 |
da vil jeg hjemsøke deres synd med ris og deres misgjerning med plager.
וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי | 33 |
Men min miskunnhet vil jeg ikke ta fra ham, og min trofasthet skal ikke svikte;
לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה | 34 |
jeg vil ikke bryte min pakt og ikke forandre hvad som gikk ut fra mine leber.
אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב | 35 |
Ett har jeg svoret ved min hellighet, sannelig, for David vil jeg ikke lyve:
זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי | 36 |
Hans avkom skal bli til evig tid, og hans trone som solen for mitt åsyn.
כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה | 37 |
Som månen skal den stå evindelig, og vidnet i det høie er trofast. (Sela)
ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך | 38 |
Og du har forkastet og forsmådd, du er blitt harm på din salvede.
נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו | 39 |
Du har rystet av dig pakten med din tjener, du har vanhelliget hans krone ned i støvet.
פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה | 40 |
Du har revet ned alle hans murer, du har lagt hans festninger i grus.
שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו | 41 |
Alle de som går forbi på veien, har plyndret ham; han er blitt til hån for sine naboer.
הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו | 42 |
Du har ophøiet hans motstanderes høire hånd, du har gledet alle hans fiender.
אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה | 43 |
Og du lot hans skarpe sverd vike og lot ham ikke holde stand i striden.
השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה | 44 |
Du har gjort ende på hans glans og kastet hans trone i støvet.
הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה | 45 |
Du har forkortet hans ungdoms dager, du har dekket ham med skam. (Sela)
עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך | 46 |
Hvor lenge, Herre, vil du skjule dig evindelig? Hvor lenge skal din harme brenne som ild?
זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם | 47 |
Kom dog i hu hvor kort mitt liv er, hvor forgjengelige du har skapt alle menneskenes barn!
מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה (Sheol ) | 48 |
Hvem er den mann som lever og ikke ser døden, som frir sin sjel fra dødsrikets vold? (Sela) (Sheol )
איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך | 49 |
Hvor er, Herre, dine forrige nådegjerninger, som du tilsvor David i din trofasthet?
זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים | 50 |
Kom i hu, Herre, dine tjeneres vanære, at jeg må bære alle de mange folk i mitt skjød,
אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך | 51 |
at dine fiender håner, Herre, at de håner din salvedes fotspor!
ברוך יהוה לעולם אמן ואמן | 52 |
Lovet være Herren til evig tid! Amen, amen.