תהילים 80

1 למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה

Unto the end, for them that shall he changed, a testimony for Asaph, a psalm. Give ear, O thou that rulest Israel: thou that leadest Joseph like a sheep. Thou that sittest upon the cherubims, shine forth

2 לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו

Before Ephraim, Benjamin, and Manasses. Stir up thy might, and come to save us.

3 אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה

Convert us, O God: and shew us thy face, and we shall be saved.

4 יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך

O Lord God of hosts, how long wilt thou be angry against the prayer of thy servant?

5 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש

How long wilt thou feed us with the bread of tears: and give us for our drink tears in measure?

6 תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו

Thou hast made us to be a contradiction to our neighbours: and our enemies have scoffed at us.

7 אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה

O God of hosts, convert us: and shew thy face, and we shall be saved.

8 גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה

Thou hast brought a vineyard out of Egypt: thou hast cast cut the Gentiles and planted it.

9 פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ

Thou wast the guide of its journey in its sight: thou plantedst the roots thereof, and it filled the land.

10 כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל

The shadow of it covered the hills: and the branches thereof the cedars of God.

11 תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה

It stretched forth its branches unto the sea, and its boughs unto the river.

12 למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך

Why hast thou broken down the hedge thereof, so that all they who pass by the way do pluck it?

13 יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה

The boar out of the wood hath laid it waste: and a singular wild beast hath devoured it.

14 אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת

Turn again, O God of hosts, look down from heaven, and see, and visit this vineyard:

15 וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך

And perfect the same which thy right hand hath planted: and upon the son of man whom thou hast confirmed for thyself.

16 שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו

Things set on fire and dug down shall perish at the rebuke of thy countenance.

17 תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך

Let thy hand be upon the man of thy right hand: and upon the son of man whom thou hast confirmed for thyself.

18 ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא

And we depart not from thee, thou shalt quicken us: and we will call upon thy name.

19 יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה

O Lord God of hosts, convert us: and shew thy face, and we shall be saved.