< תהילים 80 >
למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה | 1 |
Til Sangmesteren; til „Lillierne‟; et Vidnesbyrd; af Asaf, en Psalme.
לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו | 2 |
Du Israels Hyrde! vend dine Øren hid, du, der leder Josef som en Hjord, du, som sidder over Keruber, aabenbar dig herligt!
אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה | 3 |
Rejs din Magt for Efraim og Benjamin og Manasse og kom os til Frelse!
יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך | 4 |
Gud! hjælp os op igen og lad dit Ansigt lyse, saa blive vi frelste!
האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש | 5 |
Herre, Gud Zebaoth! hvor længe har du ladet Vreden ryge uagtet dit Folks Bøn?
תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו | 6 |
Du har bespist dem med Taarebrød og givet dem Taarer at drikke i fulde Maal.
אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה | 7 |
Du sætter os til en Trætte for vore Naboer, og vore Fjender spotte os.
גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה | 8 |
Gud Zebaoth! hjælp os op igen og lad dit Ansigt lyse, saa blive vi frelste.
פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ | 9 |
Du førte en Vinstok fra Ægypten, du uddrev Hedningerne og plantede den.
כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל | 10 |
Du ryddede for den, og den lod sine Rødder rodfæstes og opfyldte Landet.
תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה | 11 |
Bjerge bleve skjulte med dens Skygge, og dens Grene vare som Guds Cedre.
למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך | 12 |
Den udbreder sine Grene til Havet og sine unge Kviste til Floden.
יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה | 13 |
Hvorfor har du nedrevet Gærdet om den, saa at alle de, som gaa forbi ad Vejen, plukke i den?
אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת | 14 |
Svinet fra Skoven roder om den, og vilde Dyr paa Marken afæde den.
וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך | 15 |
Gud Zebaoth! vend dog om; sku ned af Himmelen og se til og besøg denne Vinstok
שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו | 16 |
og den Pode, som din højre Haand plantede, og den Søn, som du gjorde stærk for dig.
תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך | 17 |
Den er brændt med Ild, den er omhugget; de omkomme for dit Ansigts Trusel.
ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא | 18 |
Lad din Haand være over, din højre Haands Mand, over den Menneskens Søn, som du gjorde stærk for dig.
יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה | 19 |
Saa ville vi ikke vige fra dig; lad du os leve, og vi ville paakalde dit Navn. Herre, Gud Zebaoth; hjælp os op igen, lad dit Ansigt lyse, saa blive vi frelste.