< תהילים 68 >
למנצח לדוד מזמור שיר ב יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו | 1 |
Til Sangmesteren. Af David. En Salme. En Sang.
כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני-אש-- יאבדו רשעים מפני אלהים | 2 |
Naar Gud staar op, da splittes hans Fjender, hans Avindsmænd flyr for hans Aasyn,
וצדיקים--ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה | 3 |
som Røg henvejres, saa henvejres de; som Voks, der smelter for Ild, gaar gudløse til Grunde for Guds Aasyn.
שירו לאלהים-- זמרו שמו סלו לרכב בערבות--ביה שמו ועלזו לפניו | 4 |
Men retfærdige frydes og jubler med Glæde og Fryd for Guds Aasyn.
אבי יתומים ודין אלמנות-- אלהים במעון קדשו | 5 |
Syng for Gud, lovsyng hans Navn, hyld ham, der farer frem gennem Ørknerne! HERREN er hans Navn, jubler for hans Aasyn,
אלהים מושיב יחידים ביתה-- מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה | 6 |
faderløses Fader, Enkers Værge, Gud i hans hellige Bolig,
אלהים--בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה | 7 |
Gud, som bringer ensomme hjem, fører Fanger ud til Lykke; men genstridige bor i tørre Egne.
ארץ רעשה אף-שמים נטפו-- מפני אלהים זה סיני-- מפני אלהים אלהי ישראל | 8 |
Da du drog ud, o Gud, i Spidsen for dit Folk, skred frem gennem Ørkenen, (Sela) da rystede Jorden,
גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה | 9 |
ja, Himlen dryppede for Guds Aasyn, for Guds Aasyn, Israels Guds.
חיתך ישבו-בה תכין בטובתך לעני אלהים | 10 |
Regn i Strømme lod du falde, o Gud, din vansmægtende Arvelod styrkede du;
אדני יתן-אמר המבשרות צבא רב | 11 |
din Skare tog Bolig der, for de arme sørged du, Gud, i din Godhed.
מלכי צבאות ידדון ידדון ונות-בית תחלק שלל | 12 |
Ord lægger Herren de Kvinder i Munden, som bringer Glædesbud, en talrig Hær:
אם-תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ | 13 |
»Hærenes Konger flyr, de flyr, Husets Frue uddeler Bytte.
בפרש שדי מלכים בה-- תשלג בצלמון | 14 |
Vil I da blive imellem Foldene? Duens Vinger dækkes af Sølv, dens Fjedre af gulgrønt Guld.
הר-אלהים הר-בשן הר גבננים הר-בשן | 15 |
Da den Almægtige splittede Kongerne der, faldt der Sne paa Zalmon.«
למה תרצדון-- הרים גבננים ההר--חמד אלהים לשבתו אף-יהוה ישכן לנצח | 16 |
Et Gudsbjerg er Basans Bjerg, et Bjerg med spidse Tinder er Basans Bjerg;
רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש | 17 |
Hvi skæver I Bjerge med spidse Tinder til Bjerget, Gud ønsked til Bolig, hvor HERREN ogsaa vil bo for evigt?
עלית למרום שבית שבי-- לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים | 18 |
Titusinder er Guds Vogne, tusinde Gange tusinde, HERREN kom fra Sinaj til Helligdommen.
ברוך אדני יום יום יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה | 19 |
Du steg op til det høje, du bortførte Fanger, Gaver tog du blandt Mennesker, ogsaa iblandt de genstridige, at du maatte bo der, HERRE, o Gud.
האל לנו אל למושעות וליהוה אדני--למות תצאות | 20 |
Lovet være Herren! Fra Dag til Dag bærer han vore Byrder; Gud er vor Frelse. (Sela)
אך-אלהים--ימחץ ראש איביו קדקד שער--מתהלך באשמיו | 21 |
En Gud til Frelse er Gud for os, hos den Herre HERREN er Udgange fra Døden.
אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים | 22 |
Men Fjendernes Hoveder knuser Gud, den gudløses Isse, der vandrer i sine Synder.
למען תמחץ רגלך--בדם לשון כלביך--מאיבים מנהו | 23 |
Herren har sagt: »Jeg henter dem hjem fra Basan, henter dem hjem fra Havets Dyb,
ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש | 24 |
at din Fod maa vade i Blod, dine Hundes Tunger faa del i Fjenderne.«
קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות | 25 |
Se paa Guds Højtidstog, min Guds, min Konges Højtidstog ind i Helligdommen!
במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל | 26 |
Sangerne forrest, saa de, der spiller, i Midten unge Piger med Pauker:
שם בנימן צעיר רדם--שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי | 27 |
»Lover Gud i Festforsamlinger, Herren, I af Israels Kilde!«
צוה אלהיך עזך עוזה אלהים--זו פעלת לנו | 28 |
Der er liden Benjamin forrest, Judas Fyrster i Flok, Zebulons Fyrster, Naftalis Fyrster.
מהיכלך על-ירושלם-- לך יובילו מלכים שי | 29 |
Opbyd, o Gud, din Styrke, styrk, hvad du gjorde for os, o Gud!
גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים-- מתרפס ברצי-כסף בזר עמים קרבות יחפצו | 30 |
For dit Tempels Skyld skal Konger bringe dig Gaver i Jerusalem.
יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים | 31 |
Tru ad Dyret i Sivet, Tyreflokken, Folkeslags Herrer, saa de hylder dig med deres Sølvstykker. Adsplit Folkeslag, der elsker Strid!
ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה | 32 |
De kommer med Olie fra Ægypten, Ætioperne iler til Gud med fulde Hænder.
לרכב בשמי שמי-קדם-- הן יתן בקולו קול עז | 33 |
I Jordens Riger, syng for Gud, lovsyng HERREN;
תנו עז לאלהים על-ישראל גאותו ועזו בשחקים | 34 |
hyld ham, der farer frem paa Himlenes Himle, de gamle! Se, han løfter sin Røst, en vældig Røst.
נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל-- הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים | 35 |
Giv Gud Ære! Over Israel er hans Højhed, Hans Vælde i Skyerne, frygtelig er Gud i sin Helligdom, Israels Gud; han giver Folket Styrke og Kraft. Lovet være Gud!