< תהילים 65 >
למנצח מזמור לדוד שיר ב לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם-נדר | 1 |
Auf den Siegesspender, ein Lied, von David, ein Gesang. Als Lobgesang gebührt Dir Schweigen, Gott; in Sion will man Dir Gelübde lösen.
שמע תפלה-- עדיך כל-בשר יבאו | 2 |
Erhörer des Gebets! Wenn alles Fleisches Missetat auch vor Dich käme,
דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם | 3 |
an Zahl noch mehr als unsere eigenen Vergehen, Du bist es, der sie tilgen kann.
אשרי תבחר ותקרב-- ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך | 4 |
Heil dem, den Du erwählest und berufst, daß er in Deinen Höfen weile! Wir möchten uns am Segen Deines Hauses, an Deines Tempels Weihe laben.
נוראות בצדק תעננו-- אלהי ישענו מבטח כל-קצוי-ארץ וים רחקים | 5 |
Du mögest uns auf wirklich wunderbare Art erhören, Du unseres Heiles Gott, Du Hoffnung aller fernsten Erd- und Meeresgrenzen,
מכין הרים בכחו נאזר בגבורה | 6 |
der Du die Berge unermüdlich fruchtbar machst, mit Kraft gegürtet,
משביח שאון ימים--שאון גליהם והמון לאמים | 7 |
der Du der Meere Brausen stillst, das laute Toben ihrer Wogen, das Ungestüm der Völker.
וייראו ישבי קצות--מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין | 8 |
Die an den Enden wohnen, vor Deinen Zeichen werden sie sich fürchten, wenn Du das Morgen- und das Abendland aufjubeln machst.
פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה-- פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי-כן תכינה | 9 |
Wenn Du die Erde heimsuchst, mögst Du sie bewässern und segnen reich mit einem Gottesbach voll Wasser und so ihr Korn bereiten, wenn Du sie so bestellst!
תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך | 10 |
Befeuchte ihre Furchen, ebne ihre Schollen, und Regengüsse mögen sie erweichen!
עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן | 11 |
Du aber segne ihr Gewächs! Mögst Du das Jahr mit Deinem Segen krönen, daß Deine Pfade triefen von dem Überfluß!
ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה | 12 |
Auf daß der Steppe Auen triefen, die Hügel sich mit Jubel gürten,
לבשו כרים הצאן-- ועמקים יעטפו-בר יתרועעו אף-ישירו | 13 |
die Fluren sich in Früchte kleidenund Täler sich in Korn einholenund jauchzend um die Wette singen!