< תהילים 63 >
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה ב אלהים אלי אתה-- אשחרך צמאה לך נפשי-- כמה לך בשרי בארץ-ציה ועיף בלי-מים | 1 |
En Psalme af David, der han var i Judas Ørk.
כן בקדש חזיתך-- לראות עזך וכבודך | 2 |
Gud! du er min Gud, jeg vil søge aarle til dig; min Sjæl tørster efter dig, mit Kød længes efter dig udi et tørt og vansmægtende Land, hvor intet Vand er.
כי-טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך | 3 |
Saaledes saa jeg dig i Helligdommen for at beskue din Magt og din Ære.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי | 4 |
Thi din Miskundhed er bedre end Livet; mine Læber skulle prise dig.
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל-פי | 5 |
Saaledes vil jeg love dig i mine Livsdage; jeg vil opløfte mine Hænder i dit Navn.
אם-זכרתיך על-יצועי-- באשמרות אהגה-בך | 6 |
Min Sjæl skal mættes som af det fede og kraftige Maaltid, og min Mund skal love dig med frydefulde Læber.
כי-היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן | 7 |
Naar jeg kommer dig i Hu paa mit Leje, vil jeg tænke paa dig i Nattevagterne.
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך | 8 |
Thi du har været min Hjælp, og under dine Vingers Skygge vil jeg synge med Fryd.
והמה--לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ | 9 |
Min Sjæl hang efter dig, din højre Haand holdt paa mig.
יגירהו על-ידי-חרב מנת שעלים יהיו | 10 |
Men de søge efter mit Liv til deres egen Ødelæggelse; de skulle komme i Jordens nederste Dybder.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל-הנשבע בו כי יסכר פי דוברי-שקר | 11 |
Man skal give dem Sværdet i Vold, de skulle vorde Ræves Del. Men Kongen skal glædes i Gud; hver den, som sværger ved ham, skal rose sig; thi deres Mund skal stoppes, som tale Løgn.