תהילים 59
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני | 1 |
Dem Vorsänger. «Verdirb nicht.» Eine Denkschrift von David; als Saul das Haus bewachen ließ, um ihn zu töten. Mein Gott, errette mich von meinen Feinden, befreie mich von meinen Widersachern!
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני | 2 |
Errette mich von den Übeltätern und hilf mir von den Blutgierigen!
| כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה | 3 |
Denn siehe, sie lauern auf mein Leben, Starke sammeln sich wider mich, o HERR, ohne mein Verschulden und ohne daß ich gefehlt.
| בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה | 4 |
Gegen einen Unschuldigen laufen und rüsten sie sich; mache dich auf, komm mir entgegen und siehe darein!
| ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און סלה | 5 |
Ja, du, HERR, Gott der Heerscharen, Gott Israels, mache dich auf, alle Heiden heimzusuchen, schone keinen der ruchlosen Verräter! (Pause)
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 6 |
Sie kommen jeden Abend, heulen wie die Hunde und laufen in der Stadt herum.
| הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע | 7 |
Siehe, ihr Mund sprudelt [Böses], Schwerter sind auf ihren Lippen; denn [sie denken: ] «Wer hört es?»
| ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים | 8 |
Aber du, HERR, lachst ihrer, du spottest aller Heiden.
| עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי | 9 |
Meine Stärke, auf dich gebe ich acht; denn Gott ist meine hohe Burg.
| אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי | 10 |
Mein Gott wird mir entgegenkommen mit seiner Gnade; Gott wird mich meine Lust sehen lassen an meinen Feinden.
| אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני | 11 |
Töte sie nicht, sonst hat es mein Volk bald wieder vergessen; vertreibe sie durch deine Macht und stürze sie, Herr, unser Schild!
| חטאת-פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו | 12 |
Das Wort ihres Mundes ist nichts als Sünde, sie verstricken sich in ihrem Übermut, in den Flüchen, die sie ausstoßen, und in den Lügen, die sie erzählen.
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה | 13 |
Vertilge sie im Zorn, vertilge sie gänzlich, damit man innewerde, daß Gott in Jakob herrscht bis an die Enden der Erde! (Pause)
| וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר | 14 |
Dann sollen sie am Abend wiederkommen, heulen wie die Hunde und umherlaufen in der Stadt;
| המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו | 15 |
sie sollen umherirren nach Speise, wenn sie keine Nahrung und kein Obdach finden!
| ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי | 16 |
Ich aber will deine Macht besingen und alle Morgen deine Gnade rühmen, daß du mir zur Zuflucht geworden bist, zum Schutz am Tage der Not.
| עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי | 17 |
Ich will dir singen, meine Stärke; denn du bist meine Zuflucht, mein gnädiger Gott!
