תהילים 57
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות | 1 |
Auf den Siegesspender, ein Kunstgesang, von David, ein Weihegesang, als er vor Saul in die Höhle floh. Gott! Sei mir gnädig! Sei mir gnädig! Denn meine Seele flieht zu Dir. Ich fliehe in den Schatten Deiner Flügel, bis die Gefahr vorübergeht.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי | 2 |
Zu Gott, dem Höchsten, rufe ich, zu Gott, der mir nur Gutes tut.
| ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו | 3 |
Er sendet Hilfe mir vom Himmel, verhöhnt mich auch mein Gegner, (Sela) Gott sendet dennoch seine Huld und Treue. -
| נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה | 4 |
Ich weile unter Löwen, bei Menschenfressern, bei Leuten, deren Zähne Spieß und Pfeile und deren Zungen scharfe Dolche.
| רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 5 |
Erhebe Dich, o Gott, soweit der Himmel, und Deinen Ruhm, soweit die Erde reicht!
| רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה | 6 |
Sie stellen meinem Schritt ein Netz; doch ich umgehe es. Sie graben eine Grube mir und fallen selbst hinein. (Sela)
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה | 7 |
Aus Herzensgrunde, Gott, aus Herzensgrunde sing ich und juble:
| עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר | 8 |
"Erwache, du mein Stolz! Wach, Harfe, auf und Zither! Ich singe wach das Morgenrot."
| אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים | 9 |
Ich preise, Herr, Dich bei den Völkern, und ich besinge Dich bei den Nationen,
| כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך | 10 |
daß Deine Huld bis an den Himmel reicht, bis zu den Wolken Deine Treue.
| רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך | 11 |
Erhebe Dich, o Gott, soweit der Himmel, und Deinen Ruhm, soweit die Erde reicht!
