< תהילים 41 >
למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה | 1 |
Přednímu zpěváku, žalm Davidův. Blahoslavený, kdož prozřetelný soud činí o chudém; v den zlý vysvobodí jej Hospodin.
יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו | 2 |
Hospodin ho ostřeže, a obživí jej; blažený bude na zemi, aniž ho vydá líbosti nepřátel jeho.
יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו | 3 |
Hospodin ho na ložci ve mdlobě posilí, všecko ležení jeho v nemoci jeho promění.
אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך | 4 |
Já řekl jsem: Hospodine, smiluj se nade mnou, uzdrav duši mou, nebo jsem tobě zhřešil.
אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו | 5 |
Nepřátelé moji mluvili zle o mně, řkouce: Skoro-liž umřel, a zahyne jméno jeho?
ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר | 6 |
A jestliže kdo z nich přichází, aby mne navštívil, pochlebenství mluví; srdce jeho sbírá sobě nepravost, a vyjda ven, roznáší ji.
יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי | 7 |
Sšeptávají se spolu proti mně všickni, kteříž mne nenávidí, a přičítají mi zlé věci, říkajíce:
דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום | 8 |
Pomsta pro nešlechetnost přichytila se ho, a kdyžtě se složil nepovstaneť zase.
גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב | 9 |
Také i ten, s nímž jsem byl v přátelství, jemuž jsem se dověřoval, a kterýž jídal chléb můj, pozdvihl paty proti mně.
ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם | 10 |
Ale ty, Hospodine, smiluj se nade mnou, a pozdvihni mne, a odplatím jim;
בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי | 11 |
Abych odtud poznal, že mne sobě libuješ, když by se neradoval nade mnou nepřítel můj.
ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם | 12 |
Mne pak v upřímnosti mé zachováš, a postavíš před oblíčejem svým na věky.
ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן | 13 |
Požehnaný Hospodin Bůh Izraelský, od věků až na věky, Amen i Amen.