< תהילים 38 >
מזמור לדוד להזכיר ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני | 1 |
“A psalm of David. To bring to remembrance.” O LORD! rebuke me not in thy wrath, Nor chasten me in thy hot displeasure!
כי-חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך | 2 |
For thine arrows have deeply pierced me, And thy hand hath been heavy upon me.
אין-מתם בבשרי מפני זעמך אין-שלום בעצמי מפני חטאתי | 3 |
There is no soundness in my flesh, because of thine anger; Nor rest in my bones, because of my sin.
כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני | 4 |
For my iniquities have gone over my head; Like a heavy burden, they are more than I can bear.
הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי | 5 |
My wounds putrefy and are loathsome on account of my folly.
נעויתי שחתי עד-מאד כל-היום קדר הלכתי | 6 |
I am bent; I am bowed down greatly; I go mourning all the day long.
כי-כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי | 7 |
For my loins are full of burning heat, And there is no soundness in my flesh.
נפוגותי ונדכיתי עד-מאד שאגתי מנהמת לבי | 8 |
I am weakened and bruised exceedingly; I roar by reason of the disquietude of my heart.
אדני נגדך כל-תאותי ואנחתי ממך לא-נסתרה | 9 |
O Lord! thou knowest all my desire, And my groaning is not hidden from thee!
לבי סחרחר עזבני כחי ואור-עיני גם-הם אין אתי | 10 |
My heart panteth; my strength faileth me; The very light of my eyes is gone from me.
אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו | 11 |
My friends and acquaintance keep aloof from my woe, And my kinsmen stand afar off:
וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל-היום יהגו | 12 |
While they who seek my life lay snares for me; They who seek my hurt threaten destruction, And meditate deceit all the day long.
ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח-פיו | 13 |
But I, like a deaf man, hear not; And, like a dumb man, open not my mouth.
ואהי--כאיש אשר לא-שמע ואין בפיו תוכחות | 14 |
I am like one who heareth nothing, And in whose mouth is no reply.
כי-לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי | 15 |
For in thee, O LORD! do I put my trust; Thou wilt hear, O Lord, my God!
כי-אמרתי פן-ישמחו-לי במוט רגלי עלי הגדילו | 16 |
For I have prayed, “Let them not rejoice over me; Let them not exult at the slipping of my feet!”
כי-אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד | 17 |
For I am ready to fall, And my pain doth never leave me;
כי-עוני אגיד אדאג מחטאתי | 18 |
For I confess my iniquity, And am troubled on account of my sin.
ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר | 19 |
But my enemies flourish and are strong; They who hate me without cause are multiplied.
ומשלמי רעה תחת טובה-- ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב | 20 |
They who repay good with evil are my enemies, Because I follow that which is good.
אל-תעזבני יהוה אלהי אל-תרחק ממני | 21 |
Forsake me not, O LORD! O my God! be not far from me!
חושה לעזרתי אדני תשועתי | 22 |
Make hast to mine aid, O Lord, my salvation!