תהילים 25
| לדוד אליך יהוה נפשי אשא | 1 |
Von David. - Nach Dir verlangt mich, Herr.
| אלהי--בך בטחתי אל-אבושה אל-יעלצו אויבי לי | 2 |
Mein Gott, auf Dich nur hoffe ich. Laß nimmer mich zuschanden werden! Laß meine Feinde über mich nicht jubeln!
| גם כל-קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם | 3 |
Nicht einer, der auf Dich vertraut, wird je zuschanden. Doch leer gehn aus die Abgefallenen.
| דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני | 4 |
Belehre, Herr, mich über Deine Wege! Gewöhne mich an Deine Pfade!
| הדריכני באמתך ולמדני-- כי-אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל-היום | 5 |
In Deiner Treue leite mich! Gewöhne mich daran! Denn Du bist meines Heiles Gott; stets hoffe ich auf Dich. -
| זכר-רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה | 6 |
Gedenke Deiner Liebe, Herr, und Güte! Sie sind von Ewigkeit.
| חטאות נעורי ופשעי-- אל-תזכר כחסדך זכר-לי-אתה-- למען טובך יהוה | 7 |
Gedenk nicht meiner Jugendsünden, meiner Missetaten nicht! Gedenk mir dessen nur, was Deiner Gnade würdig ist, um Deiner Güte willen, Herr! -
| טוב-וישר יהוה על-כן יורה חטאים בדרך | 8 |
Der Herr ist gütig und wahrhaftig; drum zeigt er Irrenden die rechte Bahn.
| ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו | 9 |
Bedrückte leitet er, wie's richtig ist, gewöhnt an seinen Weg die Dulder.
| כל-ארחות יהוה חסד ואמת-- לנצרי בריתו ועדתיו | 10 |
Des Herrn Wege all' sind Lieb' und Treue für die, die seinen Bund und seine Lehren halten. -
| למען-שמך יהוה וסלחת לעוני כי רב-הוא | 11 |
Um Deines Namens willen, Herr, vergib mir meine Schuld, so groß ist sie! -
| מי-זה האיש ירא יהוה-- יורנו בדרך יבחר | 12 |
Ist irgendwo ein Mann in Furcht des Herrn, so zeigt er ihm den Weg, den jener wählen soll.
| נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ | 13 |
Ihm ist das Glück auch hold; sein Stamm ererbt das Land.
| סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם | 14 |
Des Herrn Geheimnis eignet denen, die ihn fürchten; in seinen Bund weiht er sie ein.
| עיני תמיד אל-יהוה כי הוא-יוציא מרשת רגלי | 15 |
Mein Auge schaut stets auf den Herrn; denn meine Füße kann er vor dem Netz bewahren.
| פנה-אלי וחנני כי-יחיד ועני אני | 16 |
Schau her auf mich! Sei gnädig mir! Verlassen bin ich, elend.
| צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני | 17 |
Erweitere mein beklemmtes Herz! Aus meinen Nöten rette mich!
| ראה עניי ועמלי ושא לכל-חטאותי | 18 |
Schau meine Pein, mein Elend an! Vergib mir alle meine Sünden! -
| ראה-איבי כי-רבו ושנאת חמס שנאוני | 19 |
Betrachte meine Feinde, welche Menge, den Haß, wie furchtbar sie mich hassen!
| שמרה נפשי והצילני אל-אבוש כי-חסיתי בך | 20 |
Mein Leben schirme, rette mich, damit ich nicht zuschanden werde! Ich harre Dein.
| תם-וישר יצרוני כי קויתיך | 21 |
Mir bleibe Unschuld! Mir bleibe Redlichkeit! Ich harre Dein.
| פדה אלהים את-ישראל-- מכל צרותיו | 22 |
Erlöse Israel aus allen seinen Nöten, Gott!
