< תהילים 147 >
הללו-יה כי-טוב זמרה אלהינו-- כי-נעים נאוה תהלה | 1 |
Lover Herren! thi det er godt at synge vor Gud Psalmer; thi det er lifligt, Lovsang sømmer sig.
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס | 2 |
Herren bygger Jerusalem, han samler de fordrevne af Israel.
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם | 3 |
Han helbreder dem, som have et sønderbrudt Hjerte, og forbinder deres Saar.
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא | 4 |
Han sætter Tal paa Stjernerne, han nævner dem alle sammen ved Navn.
גדול אדונינו ורב-כח לתבונתו אין מספר | 5 |
Stor er vor Herre og vældig i Kraft, der er intet Maal paa hans Forstand.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי-ארץ | 6 |
Herren oprejser de sagtmodige; de ugudelige fornedrer han til Jorden.
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור | 7 |
Svarer Herren med Taksigelse, synger vor Gud Psalmer til Harpe;
המכסה שמים בעבים-- המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר | 8 |
ham, som bedækker Himmelen med Skyer, ham, som beskikker Regn paa Jorden, ham, som lader Græs gro paa Bjergene;
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו | 9 |
ham, som giver Føde til Kvæget, til Ravnens Unger, som skrige.
לא בגבורת הסוס יחפץ לא-בשוקי האיש ירצה | 10 |
Hans Lyst er ikke Hestens Styrke; han har ikke Behag i Mandens raske Ben.
רוצה יהוה את-יראיו-- את-המיחלים לחסדו | 11 |
Behag har Herren til dem, som ham frygte, som haabe paa hans Miskundhed.
שבחי ירושלם את-יהוה הללי אלהיך ציון | 12 |
O, Jerusalem! pris Herren; o, Zion! lov din Gud.
כי-חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך | 13 |
Thi han har gjort dine Portes Stænger stærke, han har velsignet dine Børn i din Midte.
השם-גבולך שלום חלב חטים ישביעך | 14 |
Han beskikker Fred i dine Landemærker, han mætter dig med den bedste Hvede.
השלח אמרתו ארץ עד-מהרה ירוץ דברו | 15 |
Han sender sit Ord til Jorden, hans Beføling løber saare hastelig.
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר | 16 |
Han lader Sne lægge sig som Uld, han udstrør Rimfrost som Aske.
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד | 17 |
Han udkaster sin Is som Billinger; hvo kan staa for hans Kulde?
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו-מים | 18 |
Han sender sit Ord og smelter den; han lader sit Vejr blæse, saa flyde Vandene hen.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל | 19 |
Han kundgør Jakob sine Ord, Israel sine Skikke og sine Love.
לא עשה כן לכל-גוי-- ומשפטים בל-ידעום הללו-יה | 20 |
Saaledes har han ikke gjort ved noget andet Folk, og Lovene dem kende de ikke. Halleluja!