< תהילים 14 >

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה-- אין עשה-טוב 1
Au chef des chantres. De David. L’insensé dit en son cœur: Il n’y a point de Dieu! Ils se sont corrompus, ils ont commis des actions abominables; Il n’en est aucun qui fasse le bien.
יהוה-- משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל-- דרש את-אלהים 2
L’Éternel, du haut des cieux, regarde les fils de l’homme, Pour voir s’il y a quelqu’un qui soit intelligent, Qui cherche Dieu.
הכל סר יחדו נאלחו אין עשה-טוב--אין גם-אחד 3
Tous sont égarés, tous sont pervertis; Il n’en est aucun qui fasse le bien, Pas même un seul.
הלא ידעו כל-פעלי-און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו 4
Tous ceux qui commettent l’iniquité ont-ils perdu le sens? Ils dévorent mon peuple, ils le prennent pour nourriture; Ils n’invoquent point l’Éternel.
שם פחדו פחד כי-אלהים בדור צדיק 5
C’est alors qu’ils trembleront d’épouvante, Quand Dieu paraîtra au milieu de la race juste.
עצת-עני תבישו כי יהוה מחסהו 6
Jetez l’opprobre sur l’espérance du malheureux… L’Éternel est son refuge.
מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל 7
Oh! Qui fera partir de Sion la délivrance d’Israël? Quand l’Éternel ramènera les captifs de son peuple, Jacob sera dans l’allégresse, Israël se réjouira.

< תהילים 14 >