< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
The words given to King Lemuel; the prophecy which his mother taught him.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
What, O my son! and what, O son of my womb! Yea, what, O son of my vows! [[shall I say to thee?]]
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Give not thy strength to women, Nor thy ways to that which destroyeth kings!
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
It is not for kings, O Lemuel! It is not for kings to drink wine, Nor for princes to desire strong drink;
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
Lest they drink, and forget the law, And pervert the rights of any of the afflicted.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Give strong drink to him who is ready to perish, And wine to him that hath a heavy heart;
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
Let him drink and forget his poverty, And remember his misery no more!
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Open thy mouth for the dumb, In the cause of every orphan!
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Open thy mouth, judge righteously, And maintain the cause of the poor and needy!
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Who can find a capable woman? Her worth is far above pearls.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
The heart of her husband trusteth in her, And he is in no want of gain.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
She doeth him good, and not evil, All the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
She seeketh wool and flax, And worketh willingly with her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
She is like the merchants' ships; She bringeth her food from afar.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
She riseth while it is yet night, And giveth food to her family, And a task to her maidens.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
She layeth a plan for a field, and buyeth it; With the fruit of her hands she planteth a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
She girdeth her loins with strength, And maketh strong her arms.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
She perceiveth how pleasant is her gain, And her lamp is not extinguished in the night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
She putteth forth her hands to the distaff, And her hands take hold of the spindle.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
She spreadeth out her hand to the poor, Yea, she reacheth forth her hands to the needy.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
She hath no fear for her household on account of the snow, For all her household are clothed with crimson.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
She maketh for herself coverlets; Her clothing is of fine linen and purple.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Her husband is known in the gates, When he sitteth with the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
She maketh linen garments and selleth them, And delivereth girdles to the merchant.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Strength and honor are her clothing; And she laugheth at the days to come.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
She openeth her mouth with wisdom, And kind instruction is upon her tongue.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
She looketh well to the ways of her household, And eateth not the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Her children rise up, and extol her; Her husband, and praiseth her, [[saving, ]]
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
“Many daughters have done, virtuously, But thou excellest them all.”
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Grace is deceitful, and beauty vain; But the woman that feareth the LORD, she shall be praised.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Give ye her of the fruit of her hands, And let her works praise her in the gates.