< מִשְׁלֵי 31 >

דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו 1
The words given to King Lemuel; the prophecy which his mother taught him.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי 2
What, O my son! and what, O son of my womb! Yea, what, O son of my vows! [[shall I say to thee?]]
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין 3
Give not thy strength to women, Nor thy ways to that which destroyeth kings!
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר 4
It is not for kings, O Lemuel! It is not for kings to drink wine, Nor for princes to desire strong drink;
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני 5
Lest they drink, and forget the law, And pervert the rights of any of the afflicted.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש 6
Give strong drink to him who is ready to perish, And wine to him that hath a heavy heart;
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד 7
Let him drink and forget his poverty, And remember his misery no more!
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף 8
Open thy mouth for the dumb, In the cause of every orphan!
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון 9
Open thy mouth, judge righteously, And maintain the cause of the poor and needy!
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה 10
Who can find a capable woman? Her worth is far above pearls.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר 11
The heart of her husband trusteth in her, And he is in no want of gain.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה 12
She doeth him good, and not evil, All the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה 13
She seeketh wool and flax, And worketh willingly with her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה 14
She is like the merchants' ships; She bringeth her food from afar.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה 15
She riseth while it is yet night, And giveth food to her family, And a task to her maidens.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם 16
She layeth a plan for a field, and buyeth it; With the fruit of her hands she planteth a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה 17
She girdeth her loins with strength, And maketh strong her arms.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה 18
She perceiveth how pleasant is her gain, And her lamp is not extinguished in the night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך 19
She putteth forth her hands to the distaff, And her hands take hold of the spindle.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון 20
She spreadeth out her hand to the poor, Yea, she reacheth forth her hands to the needy.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים 21
She hath no fear for her household on account of the snow, For all her household are clothed with crimson.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה 22
She maketh for herself coverlets; Her clothing is of fine linen and purple.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ 23
Her husband is known in the gates, When he sitteth with the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני 24
She maketh linen garments and selleth them, And delivereth girdles to the merchant.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון 25
Strength and honor are her clothing; And she laugheth at the days to come.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה 26
She openeth her mouth with wisdom, And kind instruction is upon her tongue.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל 27
She looketh well to the ways of her household, And eateth not the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה 28
Her children rise up, and extol her; Her husband, and praiseth her, [[saving, ]]
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה 29
“Many daughters have done, virtuously, But thou excellest them all.”
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל 30
Grace is deceitful, and beauty vain; But the woman that feareth the LORD, she shall be praised.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה 31
Give ye her of the fruit of her hands, And let her works praise her in the gates.

< מִשְׁלֵי 31 >