מִשְׁלֵי 3
| בני תורתי אל-תשכח ומצותי יצר לבך | 1 |
Min Søn! glem ikke min Lov, men lad dit Hjerte bevare mine Bud.
| כי ארך ימים ושנות חיים-- ושלום יוסיפו לך | 2 |
Thi et langt Liv og mange Aar at leve i og Fred skulle de bringe dig rigeligt.
| חסד ואמת אל-יעזבך קשרם על-גרגרותיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Miskundhed og Sandhed forlade dig ej; bind dem om din Hals, skriv dem paa dit Hjertes Tavle;
| ומצא-חן ושכל-טוב-- בעיני אלהים ואדם | 4 |
saa skal du finde Naade og god Forstand for Guds og Menneskens Øjne.
| בטח אל-יהוה בכל-לבך ואל-בינתך אל-תשען | 5 |
Forlad dig paa Herren af dit ganske Hjerte, men forlad dig ikke fast paa din Forstand!
| בכל-דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך | 6 |
Kend ham paa alle dine Veje, og han skal gøre dine Stier rette.
| אל-תהי חכם בעיניך ירא את-יהוה וסור מרע | 7 |
Vær ikke viis i dine egne Øjne; frygt Herren, og vig fra det onde!
| רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך | 8 |
Det skal være en Lægedom for din Navle og en Vædske for dine Ben.
| כבד את-יהוה מהונך ומראשית כל-תבואתך | 9 |
Ær Herren af dit Gods og af al din Avls Førstegrøde:
| וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו | 10 |
Saa skulle dine Lader blive fulde med Overflod og dine Persekar flyde over af Most.
| מוסר יהוה בני אל-תמאס ואל-תקץ בתוכחתו | 11 |
Min Søn! foragt ikke Herrens Tugt, og vær ikke utaalmodig ved hans Revselse.
| כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את-בן ירצה | 12 |
Thi Herren revser den, som han elsker, og som en Fader den Søn, i hvem han har Behag.
| אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה | 13 |
Saligt er det Menneske, som har fundet Visdom, og det Menneske, som vinder Forstand.
| כי טוב סחרה מסחר-כסף ומחרוץ תבואתה | 14 |
Thi det er bedre at købe den end at købe Sølv, og at vinde den er bedre end Guld.
| יקרה היא מפניים (מפנינים) וכל-חפציך לא ישוו-בה | 15 |
Den er dyrebarere end Perler og alt det, du har Lyst til, kan ikke lignes ved den.
| ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד | 16 |
I dens højre Haand er langt Liv, i dens venstre er Rigdom og Ære.
| דרכיה דרכי-נעם וכל-נתיבותיה שלום | 17 |
Dens Veje ere yndige Veje, og alle dens Stier ere Fred.
| עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר | 18 |
Den er Livsens Træ for dem, som gribe den, og hver den, som holder fast paa den, skal prises salig.
| יהוה--בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה | 19 |
Herren har grundfæstet Jorden med Visdom, han har beredt Himlene med Forstand.
| בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו-טל | 20 |
Ved hans Kundskab skiltes Dybene, og ved den dryppe Skyerne med Dug.
| בני אל-ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה | 21 |
Min Søn! lad dem ikke vige fra dine Øjne, bevar Fasthed og Kløgt.
| ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך | 22 |
Og de skulle være Liv for din Sjæl og et Smykke for din Hals.
| אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף | 23 |
Da skal du vandre tryggelig paa din Vej, og du skal ikke støde din Fod.
| אם-תשכב לא-תפחד ושכבת וערבה שנתך | 24 |
Naar du lægger dig, da skal du ikke frygte, og naar du har lagt dig, skal din Søvn være sød.
| אל-תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא | 25 |
Du skal ikke frygte for pludselig Skræk, ej heller for Ødelæggelsen over de ugudelige, naar den kommer.
| כי-יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד | 26 |
Thi Herren skal være dit Haab, og han skal bevare din Fod fra at fanges.
| אל-תמנע-טוב מבעליו-- בהיות לאל ידיך (ידך) לעשות | 27 |
Hold ikke godt tilbage fra dem, som trænge dertil, naar din Haand har Evne til at gøre det.
| אל-תאמר לרעיך (לרעך) לך ושוב--ומחר אתן ויש אתך | 28 |
Sig ikke til din Næste: Gak bort og kom igen, og i Morgen vil jeg give, naar du dog har det.
| אל-תחרש על-רעך רעה והוא-יושב לבטח אתך | 29 |
Optænk ikke ondt imod din Ven, naar han bor tryggelig hos dig.
| אל-תרוב (תריב) עם-אדם חנם-- אם-לא גמלך רעה | 30 |
Træt ikke med et Menneske uden Aarsag, naar han ikke har gjort dig ondt.
| אל-תקנא באיש חמס ואל-תבחר בכל-דרכיו | 31 |
Misund ikke en Voldsmand, og udvælg ikke nogen af alle hans Veje!
| כי תועבת יהוה נלוז ואת-ישרים סודו | 32 |
Thi Herren har Vederstyggelighed til den, som er forvendt, men hans fortrolige Omgang er med de oprigtige.
| מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך | 33 |
Herrens Forbandelse er i den ugudeliges Hus, men han velsigner de retfærdiges Bolig.
| אם-ללצים הוא-יליץ ולעניים (ולענוים) יתן-חן | 34 |
Dersom de ere Spottere, da skal han spotte dem, men de ydmyge skal han give Naade.
| כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון | 35 |
De vise skulle arve Ære, men Daarerne skulle faa Skam til Del.
