< מִשְׁלֵי 19 >

טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל 1
Better is the poor that walketh in his integrity than he that perverse in his lips and is a fool.
גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא 2
Also, that the soul be without knowledge is not good; and he that hasteth with his feet sinneth.
אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו 3
The foolishness of man subverteth his way; and his heart fretteth against the LORD.
הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד 4
Wealth addeth many friends: but the poor is separated from his friend.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט 5
A false witness shall not be unpunished; and he that uttereth lies shall not escape.
רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן 6
Many will entreat the favour of the liberal man: and every man is a friend to him that giveth gifts.
כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה 7
All the brethren of the poor do hate him: how much more do his friends go far from him! he pursueth [them with] words, [but] they are gone.
קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב 8
He that getteth wisdom loveth his own soul: he that keepeth understanding shall find good.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד 9
A false witness shall not be unpunished; and he that uttereth lies shall perish.
לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים 10
Delicate living is not seemly for a fool; much less for a servant to have rule over princes.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע 11
The discretion of a man maketh him slow to anger; and it is his glory to pass over a transgression.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו 12
The king’s wrath is as the roaring of a lion; but his favour is as dew upon the grass.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה 13
A foolish son is the calamity of his father: and the contentions of a wife are a continual dropping.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת 14
House and riches are an inheritance from fathers: but a prudent wife is from the LORD.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב 15
Slothfulness casteth into a deep sleep; and the idle soul shall suffer hunger.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) 16
He that keepeth the commandment keepeth his soul: [but] he that is careless of his ways shall die.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו 17
He that hath pity upon the poor lendeth unto the LORD, and his good deed will he pay him again.
יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך 18
Chasten thy son, seeing there is hope; and set not thy heart on his destruction.
גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף 19
A man of great wrath shall bear the penalty: for if thou deliver [him], thou must do it yet again.
שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך 20
Hear counsel, and receive instruction, that thou mayest be wise in thy latter end.
רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום 21
There are many devices in a man’s heart; but the counsel of the LORD, that shall stand.
תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב 22
The desire of a man is [the measure of] his kindness: and a poor man is better than a liar.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע 23
The fear of the LORD [tendeth] to life: and he [that hath it] shall abide satisfied; he shall not be visited with evil.
טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה 24
The sluggard burieth his hand in the dish, and will not so much as bring it to his mouth again.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת 25
smite a scorner, and the simple will learn prudence: and reprove one that hath understanding, [and] he will understand knowledge.
משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר 26
He that spoileth his father, and chaseth away his mother, is a son that causeth shame and bringeth reproach.
חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת 27
Cease, my son, to hear instruction [only] to err from the words of knowledge.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און 28
A worthless witness mocketh at judgment: and the mouth of the wicked swalloweth iniquity.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים 29
Judgments are prepared for scorners, and stripes for the back of fools.

< מִשְׁלֵי 19 >