< מִשְׁלֵי 18 >
לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע | 1 |
προφάσεις ζητεῖ ἀνὴρ βουλόμενος χωρίζεσθαι ἀπὸ φίλων ἐν παντὶ δὲ καιρῷ ἐπονείδιστος ἔσται
לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו | 2 |
οὐ χρείαν ἔχει σοφίας ἐνδεὴς φρενῶν μᾶλλον γὰρ ἄγεται ἀφροσύνῃ
בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה | 3 |
ὅταν ἔλθῃ ἀσεβὴς εἰς βάθος κακῶν καταφρονεῖ ἐπέρχεται δὲ αὐτῷ ἀτιμία καὶ ὄνειδος
מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה | 4 |
ὕδωρ βαθὺ λόγος ἐν καρδίᾳ ἀνδρός ποταμὸς δὲ ἀναπηδύει καὶ πηγὴ ζωῆς
שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט | 5 |
θαυμάσαι πρόσωπον ἀσεβοῦς οὐ καλόν οὐδὲ ὅσιον ἐκκλίνειν τὸ δίκαιον ἐν κρίσει
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא | 6 |
χείλη ἄφρονος ἄγουσιν αὐτὸν εἰς κακά τὸ δὲ στόμα αὐτοῦ τὸ θρασὺ θάνατον ἐπικαλεῖται
פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו | 7 |
στόμα ἄφρονος συντριβὴ αὐτῷ τὰ δὲ χείλη αὐτοῦ παγὶς τῇ ψυχῇ αὐτοῦ
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | 8 |
ὀκνηροὺς καταβάλλει φόβος ψυχαὶ δὲ ἀνδρογύνων πεινάσουσιν
גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית | 9 |
ὁ μὴ ἰώμενος ἑαυτὸν ἐν τοῖς ἔργοις αὐτοῦ ἀδελφός ἐστιν τοῦ λυμαινομένου ἑαυτόν
מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב | 10 |
ἐκ μεγαλωσύνης ἰσχύος ὄνομα κυρίου αὐτῷ δὲ προσδραμόντες δίκαιοι ὑψοῦνται
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו | 11 |
ὕπαρξις πλουσίου ἀνδρὸς πόλις ὀχυρά ἡ δὲ δόξα αὐτῆς μέγα ἐπισκιάζει
לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה | 12 |
πρὸ συντριβῆς ὑψοῦται καρδία ἀνδρός καὶ πρὸ δόξης ταπεινοῦται
משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה | 13 |
ὃς ἀποκρίνεται λόγον πρὶν ἀκοῦσαι ἀφροσύνη αὐτῷ ἐστιν καὶ ὄνειδος
רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה | 14 |
θυμὸν ἀνδρὸς πραΰνει θεράπων φρόνιμος ὀλιγόψυχον δὲ ἄνδρα τίς ὑποίσει
לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת | 15 |
καρδία φρονίμου κτᾶται αἴσθησιν ὦτα δὲ σοφῶν ζητεῖ ἔννοιαν
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו | 16 |
δόμα ἀνθρώπου ἐμπλατύνει αὐτὸν καὶ παρὰ δυνάσταις καθιζάνει αὐτόν
צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו | 17 |
δίκαιος ἑαυτοῦ κατήγορος ἐν πρωτολογίᾳ ὡς δ’ ἂν ἐπιβάλῃ ὁ ἀντίδικος ἐλέγχεται
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד | 18 |
ἀντιλογίας παύει κλῆρος ἐν δὲ δυνάσταις ὁρίζει
אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון | 19 |
ἀδελφὸς ὑπὸ ἀδελφοῦ βοηθούμενος ὡς πόλις ὀχυρὰ καὶ ὑψηλή ἰσχύει δὲ ὥσπερ τεθεμελιωμένον βασίλειον
מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע | 20 |
ἀπὸ καρπῶν στόματος ἀνὴρ πίμπλησιν κοιλίαν αὐτοῦ ἀπὸ δὲ καρπῶν χειλέων αὐτοῦ ἐμπλησθήσεται
מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה | 21 |
θάνατος καὶ ζωὴ ἐν χειρὶ γλώσσης οἱ δὲ κρατοῦντες αὐτῆς ἔδονται τοὺς καρποὺς αὐτῆς
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה | 22 |
ὃς εὗρεν γυναῖκα ἀγαθήν εὗρεν χάριτας ἔλαβεν δὲ παρὰ θεοῦ ἱλαρότητα ὃς ἐκβάλλει γυναῖκα ἀγαθήν ἐκβάλλει τὰ ἀγαθά ὁ δὲ κατέχων μοιχαλίδα ἄφρων καὶ ἀσεβής
תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות | 23 |
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח | 24 |