במדבר 32
| ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד--עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה | 1 |
Rubeniterne og Gaditerne havde meget Kvæg i store mængder. Da de nu saa Ja'zers Land og Gileads Land, fandt de, at Stedet egnede sig til Kvægavl.
| ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר | 2 |
Derfor kom Gaditerne og Rubeniterne og sagde til Moses og Præsten Eleazar og Menighedens Øverste:
| עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען | 3 |
»Atarot, Dibon, Ja'zer, Nimra, Hesjbon, El'ale, Sebam, Nebo og Beon,
| הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל--ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה | 4 |
det Land, HERREN har erobret for Israels Menighed, er et Land, der egner sig til Kvægavl, og dine Trælle ejer Hjorde.«
| ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך--יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן | 5 |
Og de sagde: »Dersom vi har fundet Naade for dine Øjne, saa lad dine Trælle faa dette Land i Eje; før os ikke over Jordan!«
| ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה | 6 |
Men Moses sagde til Gaditerne og Rubeniterne: »Skal eders Brødre drage i Krig, medens I bliver boende her?
| ולמה תנואון (תניאון) את לב בני ישראל--מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 7 |
Og hvorfor vil I betage Israeliterne Modet til at drage over til det Land, HERREN har givet dem?
| כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ | 8 |
Det gjorde eders Fædre, da jeg fra Kadesj-Barnea sendte dem hen for at se paa Landet;
| ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל--לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה | 9 |
da de var draget op til Esjkoldalen og havde set paa Landet, det og de Israeliterne Modet til at drage ind i det Land, HERREN havde givet dem.
| ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר | 10 |
Men HERRENS Vrede blussede den Gang op, og han svor:
| אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי | 11 |
De Mænd, der er draget op fra Ægypten, fra Tyveaarsalderen og opefter, skal ikke faa det Land at se, jeg tilsvor Abraham, Isak og Jakob, fordi de ikke viste mig fuld Lydighed,
| בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה | 12 |
med Undtagelse af Kenizziten Kaleb, Jefunnes Søn, og Josua, Nuns Søn, thi de viste HERREN fuld Lydighed!
| ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה--עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה | 13 |
Og HERRENS Vrede blussede op mod Israel, og han lod dem vanke om i Ørkenen i fyrretyve Aar, indtil hele den Slægt var gaaet til Grunde, der gjorde, hvad der var ondt i HERRENS Øjne.
| והנה קמתם תחת אבתיכם--תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה--אל ישראל | 14 |
Og se, I træder nu i eders Fædres Fodspor, en Yngel af Syndere, for yderligere at øge HERRENS Vrede mod Israel!
| כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה | 15 |
Naar I viger bort fra ham, vil han lade det blive endnu længer i Ørkenen, og I bringer Fordærvelse over hele dette Folk.«
| ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו | 16 |
Da traadte de frem for ham og sagde: »Vi vil kun bygge Kvægfolde til vore Hjorde her og Byer til vore Familier;
| ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ | 17 |
men selv vil vi ruste os til Kamp og drage i Spidsen for Israeliterne, til vi har bragt dem hen til deres Sted; imens skal vore Familier blive i de befæstede Byer i Ly for Landets Indbyggere.
| לא נשוב אל בתינו--עד התנחל בני ישראל איש נחלתו | 18 |
Vi vil ikke vende tilbage til vore Huse, før enhver af Israeliterne har faaet sin Arvelod;
| כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה | 19 |
thi vi vil ikke have Arvelod sammen med dem paa den anden Side af Jordan og længere borte, eftersom vi har faaet vor Arvelod her paa denne Side af Jordan paa Østsiden.«
| ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה | 20 |
Da sagde Moses til dem: »Hvis I gør det, hvis I ruster eder til Kamp for HERRENS Aasyn,
| ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו | 21 |
hvis alle eders kamprustede Mænd overskrider Jordan for HERRENS Aasyn og bliver der, indtil han har jaget sine Fjender bort fra sit Aasyn,
| ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו--והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה--לפני יהוה | 22 |
og hvis I først vender tilbage, naar Landet er undertvunget for HERRENS Aasyn, skal I være sagesløse over for HERREN og Israel, og saa skal Landet her blive eders Ejendom for HERRENS Aasyn.
| ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם | 23 |
Men hvis I ikke gør det, se, da synder I mod HERREN, og da skal I faa eders Synd at mærke, den skal nok finde eder.
| בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו | 24 |
Byg eder Byer til eders Familier og Folde til eders Smaakvæg og gør, som I har sagt!«
| ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה | 25 |
Da sagde Gaditerne og Rubeniterne til Moses: »Dine Trælle vil gøre, som min Herre byder;
| טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו--יהיו שם בערי הגלעד | 26 |
vore Børn, Kvinder, Hjorde og alt vort Kvæg skal blive der i Gileads Byer,
| ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה--למלחמה כאשר אדני דבר | 27 |
men dine Trælle vil drage over og tage Del i Krigen, saa mange som er rustet til Kamp for HERRENS Aasyn, saaledes som min Herre har sagt.«
| ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל | 28 |
Saa gav Moses Præsten Eleazar og Josua, Nuns Søn, og Overhovederne for de israelitiske Stammers Fædrenehuse Befaling om dem,
| ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם--ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה | 29 |
og Moses sagde til dem: »Hvis Gaditerne og Rubeniterne, saa mange som er rustet til Kamp for HERRENS Aasyn, gaar over Jordan sammen med eder og Landet bliver eder underlagt, skal I give dem Gilead i Eje;
| ואם לא יעברו חלוצים אתכם--ונאחזו בתככם בארץ כנען | 30 |
men hvis de ikke gaar over sammen med eder, rustede til Kamp, skal de have Bopæl anvist blandt eder i Kana'ans Land.«
| ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה | 31 |
Da svarede Gaditerne og Rubeniterne: »Hvad HERREN har talt til dine Trælle, vil vi gøre;
| נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן | 32 |
vi vil, rustede til Kamp for HERRENS Øjne, drage over til Kana'ans Land, men vor Arvelod paa den anden Side af Jordan bliver i vort Eje.«
| ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת--ערי הארץ סביב | 33 |
Da gav Moses Gaditerne, Rubeniterne og Josefs Søn Manasses halve Stamme Amoriterkongen Sihons Kongerige og Kong Og af Basans Kongerige, Landet med Byerne og deres Omraade, Landets Byer rundt om.
| ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער | 34 |
Saa byggede Gaditerne Dibon, Atarot, Aroer.
| ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה | 35 |
Atarot-Sjofan, Ja'zer, Jogbeha,
| ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן | 36 |
Bet-Nimra, Bet-Haran, befæstede Byer, og Kvægfolde;
| ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים | 37 |
og Rubeniterne byggede Hesjbon, El'ale og Kirjatajim,
| ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם--ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו | 38 |
Nebo og Ba'al-Meon, hvis Navne ændredes, og Sibma; og de opkaldte Byerne, som de byggede, efter deres Navne.
| וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה--וילכדה ויורש את האמרי אשר בה | 39 |
Og Manasses Søn Makirs Sønner drog til Gilead og erobrede det og drev de der boende Amoriter bort;
| ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה | 40 |
og Moses overdrog Gilead til Manasses Søn Makir, og han bosatte sig der;
| ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר | 41 |
men Manasses Søn Ja'ir drog hen og erobrede deres Teltbyer og kaldte dem Ja'irs Teltbyer.
| ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו | 42 |
Og Noba drog hen og erobrede Kenat med tilhørende Smaabyer og kaldte det Noba efter sit eget Navn.
