במדבר 17
| וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 |
L’Éternel parla à Moïse, et dit:
| דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו | 2 |
Parle aux enfants d’Israël, et prends d’eux une verge selon les maisons de leurs pères, soit douze verges de la part de tous leurs princes selon les maisons de leurs pères.
| ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם | 3 |
Tu écriras le nom de chacun sur sa verge, et tu écriras le nom d’Aaron sur la verge de Lévi; car il y aura une verge pour chaque chef des maisons de leurs pères.
| והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה | 4 |
Tu les déposeras dans la tente d’assignation, devant le témoignage, où je me rencontre avec vous.
| והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם | 5 |
L’homme que je choisirai sera celui dont la verge fleurira, et je ferai cesser de devant moi les murmures que profèrent contre vous les enfants d’Israël.
| וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם | 6 |
Moïse parla aux enfants d’Israël; et tous leurs princes lui donnèrent une verge, chaque prince une verge, selon les maisons de leurs pères, soit douze verges; la verge d’Aaron était au milieu des leurs.
| וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת | 7 |
Moïse déposa les verges devant l’Éternel, dans la tente du témoignage.
| ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים | 8 |
Le lendemain, lorsque Moïse entra dans la tente du témoignage, voici, la verge d’Aaron, pour la maison de Lévi, avait fleuri, elle avait poussé des boutons, produit des fleurs, et mûri des amandes.
| ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו | 9 |
Moïse ôta de devant l’Éternel toutes les verges, et les porta à tous les enfants d’Israël, afin qu’ils les vissent et qu’ils prissent chacun leur verge.
| ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו | 10 |
L’Éternel dit à Moïse: Reporte la verge d’Aaron devant le témoignage, pour être conservée comme un signe pour les enfants de rébellion, afin que tu fasses cesser de devant moi leurs murmures et qu’ils ne meurent point.
| ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה | 11 |
Moïse fit ainsi; il se conforma à l’ordre que l’Éternel lui avait donné.
| ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו | 12 |
Les enfants d’Israël dirent à Moïse: Voici, nous expirons, nous périssons, nous périssons tous!
| כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע | 13 |
Quiconque s’approche du tabernacle de l’Éternel, meurt. Nous faudra-t-il tous expirer?
