< איכה 5 >
זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Recordare Domine quid acciderit nobis: intuere, et respice opprobrium nostrum.
נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Hæreditas nostra versa est ad alienos: domus nostræ ad extraneos.
יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
Pupilli facti sumus absque patre, matres nostræ quasi viduæ.
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Aquam nostram pecunia bibimus: ligna nostra pretio comparavimus.
על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
Cervicibus nostris minabamur, lassis non dabatur requies.
מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
Ægypto dedimus manum, et Assyriis ut saturaremur pane.
אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Patres nostri peccaverunt, et non sunt: et nos iniquitates eorum portavimus.
עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Servi dominati sunt nostri: non fuit qui redimeret de manu eorum.
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
In animabus nostris afferebamus panem nobis, a facie gladii in deserto.
עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Pellis nostra, quasi clibanus exusta est a facie tempestatum famis.
נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
Mulieres in Sion humiliaverunt, et virgines in civitatibus Iuda.
שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Principes manu suspensi sunt: facies senum non erubuerunt.
בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Adolescentibus impudice abusi sunt: et pueri in ligno corruerunt.
זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
Senes defecerunt de portis: iuvenes de choro psallentium.
שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
Defecit gaudium cordis nostri: versus est in luctum chorus noster.
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
Cecidit corona capitis nostri: væ nobis, quia peccavimus.
על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
Propterea mœstum factum est cor nostrum, ideo contenebrati sunt oculi nostri.
על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
Propter montem Sion quia disperiit, vulpes ambulaverunt in eo.
אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
Tu autem Domine in æternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem.
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Quare in perpetuum oblivisceris nostri? derelinques nos in longitudine dierum?
השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Converte nos Domine ad te, et convertemur: innova dies nostros, sicut a principio.
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
Sed proiiciens repulisti nos, iratus es contra nos vehementer.