איכה 5
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו | 1 |
Remember, O Jehovah, what is come upon us! Look down and behold our reproach!
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים | 2 |
Our inheritance is fallen to strangers, Our houses to aliens.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות | 3 |
We are orphans; we are without a father; Our mothers are as widows.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו | 4 |
Our water we drink for money; Our wood is sold to us.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו | 5 |
With the yoke upon our necks, we are driven; We are wearied, and have no rest.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם | 6 |
We have given the hand to the Egyptians, And to the Assyrians, to be satisfied with bread.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו | 7 |
Our fathers sinned; they are no more, And we bear their iniquities.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם | 8 |
Servants rule over us; There is none that delivereth out of their hand.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר | 9 |
With the peril of our lives we get our bread, Because of the sword of the wilderness.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב | 10 |
Our skin is parched like an oven Because of the burnings of hunger.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה | 11 |
Matrons in Zion have they ravished, And maidens in the cities of Judah.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו | 12 |
Princes were hanged up by their hand; The faces of the elders were not honored.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו | 13 |
Young men carried millstones, And boys fell under burdens of wood.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם | 14 |
The elders sit no more at the gate; The young men have ceased from their music.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו | 15 |
The joy of our heart is at an end; Our dancing is turned into mourning.
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו | 16 |
The crown is fallen from our head; Woe unto us, that we have sinned!
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו | 17 |
For this is our heart faint, For these things our eyes are dim;
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו | 18 |
On account of mount Zion, which is desolate; Foxes roam over it.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור | 19 |
But thou, O Jehovah, sittest as king forever; Thy throne endureth from generation to generation.
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים | 20 |
Wherefore dost thou wholly forget us, And abandon us, for so long a time?
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם | 21 |
Turn us again to thee, O Jehovah, that we may be restored! Renew our days as of old!
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד | 22 |
For shouldst thou utterly reject us? Shouldst thou be so exceedingly wroth against us?
