< שופטים 21 >
ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה | 1 |
Ora tinham jurado os homens de Israel em Mispah, dizendo: Nenhum de nós dará sua filha por mulher aos benjamitas.
ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול | 2 |
Veio pois o povo a bethel, e ali ficaram até à tarde diante de Deus: e levantaram a sua voz, e prantearam com grande pranto,
ויאמרו--למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד | 3 |
E disseram: Ah! Senhor Deus de Israel, porque sucedeu isto em Israel, que hoje falte uma tribo em Israel?
ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים | 4 |
E sucedeu que, no dia seguinte, o povo pela manhã se levantou, e edificou ali um altar; e ofereceram holocaustos e ofertas pacíficas.
ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר--מות יומת | 5 |
E disseram os filhos de Israel: Quem de todas as tribos de Israel não subiu ao ajuntamento ao Senhor? Porque se tinha feito um grande juramento acerca dos que não viessem ao Senhor a Mispah, dizendo: Morrerá certamente.
וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל | 6 |
E arrependeram-se os filhos de Israel acerca de Benjamin, seu irmão, e disseram: Cortada é hoje de Israel uma tribo.
מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים | 7 |
Que faremos, acerca de mulheres, com os que ficaram de resto, pois nós temos jurado pelo Senhor que nenhuma de nossas filhas lhes dariamos por mulheres?
ויאמרו--מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד--אל הקהל | 8 |
E disseram: há alguma das tribos de Israel que não subisse ao Senhor a Mispah? E eis que ninguém de Jabes de Gilead viera ao arraial, à congregação.
ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד | 9 |
Porquanto o povo se contou: e eis que nenhum dos moradores de Jabes de Gilead se achou ali.
וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש--מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף | 10 |
Então o ajuntamento enviou lá doze mil homens dos mais valentes, e lhes ordenou, dizendo: Ide, e ao fio da espada feri aos moradores de Jabes de Gilead, e às mulheres e aos meninos.
וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר--תחרימו | 11 |
Porém isto é o que haveis de fazer: A todo o macho e a toda a mulher que se houver deitado com um homem totalmente destruireis.
וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויבאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען | 12 |
E acharam entre os moradores de Jabes de Gilead quatrocentas moças virgens, que não conheceram homem deitando-se com macho: e as trouxeram ao arraial, a Silo, que está na terra de Canaan.
וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום | 13 |
Então todo o ajuntamento enviou, e falou aos filhos de Benjamin, que estavam na penha de Rimmon, e lhes proclamou a paz.
וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן | 14 |
E ao mesmo tempo voltaram os benjamitas; e deram-lhes as mulheres que haviam guardado com vida, das mulheres de Jabes de Gilead: porém estas ainda lhes não bastaram.
והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל | 15 |
Então o povo se arrependeu por causa de Benjamin: porquanto o Senhor tinha feito abertura nas tribos de Israel.
ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה | 16 |
E disseram os anciãos do ajuntamento: Que faremos acerca de mulheres para os que ficaram de resto? pois as mulheres são destruídas de Benjamin.
ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל | 17 |
Disseram mais: A herança dos que ficaram de resto é de Benjamin, e nenhuma tribo de Israel deve ser destruída.
ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים--מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן | 18 |
Porém nós não lhes poderemos dar mulheres de nossas filhas, porque os filhos de Israel juraram, dizendo: Maldito aquele que der mulher aos benjamitas.
ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה--ומנגב ללבונה | 19 |
Então disseram: Eis que de ano em ano há solenidade do Senhor em Silo, que se celebra para o norte de bethel, da banda do nascente do sol, pelo caminho alto que sobe de bethel a Sichem, e para o sul de Lebona.
ויצו (ויצוו) את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים | 20 |
E mandaram aos filhos de Benjamin, dizendo: Ide, e emboscai-vos nas vinhas,
וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן | 21 |
E olhai, e eis ai, saindo as filhas de Silo a dançar em ranchos, saí vós das vinhas, e arrebatai-vos cada um sua mulher das filhas de Silo, e ide-vos à terra de Benjamin.
והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב (לריב) אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו | 22 |
E será que, quando seus pais ou seus irmãos vierem a litigar conosco, nós lhes diremos: Por amor de nós, tende compaixão deles, pois nesta guerra não tomamos mulheres para cada um deles: porque não lhas destes vós, para que agora ficasseis culpados?
ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם | 23 |
E os filhos de Benjamin o fizeram assim, e levaram mulheres conforme ao número deles, das que arrebatavam dos ranchos que dançavam: e foram-se, e voltaram à sua herança, e reedificaram as cidades, e habitaram nelas.
ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו | 24 |
Também os filhos de Israel partiram então dali, cada um para a sua tribo e para a sua geração: e sairam dali, cada um para a sua herança.
בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה | 25 |
Naqueles dias não havia rei em Israel: porém cada um fazia o que parecia reto aos seus olhos.