איוב 6
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Da gab ihm Job zur Antwort:
| לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד | 2 |
"Wenn doch mein Gram, mein Leid gewogen würde auf einer Waage, ganz genau,
| כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו | 3 |
so wär es schwerer als des Meeres Sand. Deshalb sind meine Worte unbedacht.
| כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני | 4 |
Des Höchsten Pfeile kenne ich zu gut, mein Geist saugt doch ihr Gift in sich hinein. Die Gottesschrecken überfallen mich.
| הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו | 5 |
Auf grüner Au, schreit da der Esel, und brüllt der Stier bei seinem Futter?
| היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות | 6 |
Kann man denn Fades ohne Salz genießen; besitzt das Eiweiß Wohlgeschmack?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי | 7 |
So widert es mich an, auch jenes anzurühren, dergleichen gilt mir wie ein Trauerbrot.
| מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה | 8 |
Ach, daß mein Flehen Gnade fände, daß Gott erfüllte meinen Wunsch!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני | 9 |
Gefiel es Gott, mich zu zermalmen; zerschnitt er rasch in Großmut meinen Lebensfaden!
| ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש | 10 |
Dies wäre noch ein Trost für mich; ich tanzte noch im schonungslosen Schmerze, weil ich mit Worten an den Heiligen nicht zurückgehalten.
| מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי | 11 |
Was ist denn meine Kraft, daß ich noch hoffen, mein Zweck, daß ich mich noch gedulden soll?
| אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש | 12 |
Ist meine Körperkraft aus Stein? Ist denn mein Fleisch aus Erz?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני | 13 |
Verdiene ich denn keinen Beistand mehr? Ist jede Hilfe mir zu nehmen?
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב | 14 |
Dem Leidenden gebührt von seinem Freunde Liebe, und muß er selbst die Gottesfurcht beiseite lassen.
| אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו | 15 |
Die Brüder aber sind mir untreu wie die Bäche. - Sie zeigen nutzlos sich wie Wasserläufe,
| הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג | 16 |
die durch die Kälte trauern und die der Schnee verbirgt,
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם | 17 |
die ebenso, wenn sie durchglüht, verschwinden, wenn's heiß, getilgt von ihrem Orte sind,
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו | 18 |
und deren Wegeläufe ganz verkehrt. Sie steigen dann als Dunst hinauf und sind nicht mehr zu finden.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו | 19 |
Die Karawanen Temas schauen danach aus; die Reisezüge Sabas rechnen drauf.
| בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו | 20 |
Doch ihr Vertrauen täuschet sie; sie kommen hin und sind dann schwer betrogen. -
| כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו | 21 |
Zu gar nichts nutze seid ihr freilich. Ihr seht das Unglück und verzaget.
| הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי | 22 |
Ja, habe ich euch gesagt: 'Von Eurem gebt mir! Aus eurem mühevoll erworbenen Gute zahlt für mich!
| ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני | 23 |
Befreit mich aus der Hand des Drängers! Vom harten Gläubiger erlöset mich!'
| הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי | 24 |
Belehrt mich eines Besseren, dann schweige ich. Zeigt mir doch meinen Irrtum!
| מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם | 25 |
Wozu verhöhnt ihr offne Worte, und was beweist denn ein Beweis von euch?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש | 26 |
Ja, haltet ihr schon bloße Worte für Beweis, die Worte eines Armen aber nur für Wind?
| אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם | 27 |
Laßt ihr auf Waisen etwas kommen, und sprecht ihr gegen euren Freund?
| ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב | 28 |
Nun aber wollet mit Verlaub mir zuhören! Ich täusche eure Aufmerksamkeit mitnichten.
| שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה | 29 |
Hierher kehrt euch! Kein Unrecht laßt geschehen! Hierher kehrt euch! Im Rechte bin ich noch hierin.
| היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות | 30 |
Ist denn auf meiner Zunge einzig Unrecht? Verstehe ich denn nicht, was Sünde ist?"
