איוב 6

1 ויען איוב ויאמר

约伯回答说：

2 לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד

惟愿我的烦恼称一称， 我一切的灾害放在天平里；

3 כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו

现今都比海沙更重， 所以我的言语急躁。

4 כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני

因全能者的箭射入我身； 其毒，我的灵喝尽了； 神的惊吓摆阵攻击我。

5 הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו

野驴有草岂能叫唤？ 牛有料岂能吼叫？

6 היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות

物淡而无盐岂可吃吗？ 蛋青有什么滋味呢？

7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי

看为可厌的食物， 我心不肯挨近。

8 מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה

惟愿我得着所求的， 愿 神赐我所切望的；

9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני

就是愿 神把我压碎， 伸手将我剪除。

10 ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש

我因没有违弃那圣者的言语， 就仍以此为安慰， 在不止息的痛苦中还可踊跃。

11 מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי

我有什么气力使我等候？ 我有什么结局使我忍耐？

12 אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש

我的气力岂是石头的气力？ 我的肉身岂是铜的呢？

13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני

在我岂不是毫无帮助吗？ 智慧岂不是从我心中赶出净尽吗？

14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב

那将要灰心、离弃全能者、 不敬畏 神的人， 他的朋友当以慈爱待他。

15 אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו

我的弟兄诡诈，好像溪水， 又像溪水流干的河道。

16 הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג

这河因结冰发黑， 有雪藏在其中；

17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם

天气渐暖就随时消化， 日头炎热便从原处干涸。

18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו

结伴的客旅离弃大道， 顺河偏行，到荒野之地死亡。

19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו

提玛结伴的客旅瞻望； 示巴同伙的人等候。

20 בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו

他们因失了盼望就抱愧， 来到那里便蒙羞。

21 כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו

现在你们正是这样， 看见惊吓的事便惧怕。

22 הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי

我岂说：请你们供给我， 从你们的财物中送礼物给我？

23 ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני

岂说：拯救我脱离敌人的手吗？ 救赎我脱离强暴人的手吗？

24 הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי

请你们教导我，我便不作声； 使我明白在何事上有错。

25 מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם

正直的言语力量何其大！ 但你们责备是责备什么呢？

26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש

绝望人的讲论既然如风， 你们还想要驳正言语吗？

27 אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם

你们想为孤儿拈阄， 以朋友当货物。

28 ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב

现在请你们看看我， 我决不当面说谎。

29 שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה

请你们转意，不要不公； 请再转意，我的事有理。

30 היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות

我的舌上岂有不义吗？ 我的口里岂不辨奸恶吗？