איוב 39

1 הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר

Kjenner du tiden når stengjetene føder, og gir du akt på hindenes veer?

2 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה

Teller du månedene til de skal bære, og vet du tiden når de føder?

3 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה

De bøier sig, føder sine unger og blir fri for sine smerter.

4 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו

Deres unger blir kraftige og vokser op ute på marken; de løper bort og kommer ikke tilbake til dem.

5 מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח

Hvem har gitt villeslet dets frihet, hvem løste dets bånd,

6 אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה

det som jeg gav ørkenen til hus og saltmoen til bolig?

7 ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע

Det ler av byens ståk og styr; driverens skjenn slipper det å høre.

8 יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש

Hvad det leter op på fjellene, er dets beite, og det søker efter hvert grønt strå.

9 היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך

Har vel villoksen lyst til å tjene dig? Vil den bli natten over ved din krybbe?

10 התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך

Kan du binde villoksen med rep til furen? Vil den harve dalene efter dig?

11 התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך

Kan du stole på den, fordi dens kraft er så stor, og kan du overlate den ditt arbeid?

12 התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף

Kan du lite på at den fører din grøde hjem, og at den samler den til din treskeplass?

13 כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה

Strutsen flakser lystig med vingene; men viser dens vinger og fjær moderkjærlighet?

14 כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם

Nei, den overlater sine egg til jorden og lar dem opvarmes i sanden,

15 ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה

og den glemmer at en fot kan klemme dem itu, og markens ville dyr trå dem i stykker.

16 הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד

Den er hård mot sine unger, som om de ikke var dens egne; den er ikke redd for at dens møie skal være spilt.

17 כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה

For Gud nektet den visdom og gav den ingen forstand.

18 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו

Men når den flakser i været, ler den av hesten og dens rytter.

19 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה

Gir du hesten styrke? Klær du dens hals med bevrende man?

20 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה

Lar du den springe som gresshoppen? Dens stolte fnysen er forferdelig.

21 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק

Den skraper i jorden og gleder sig ved sin kraft; så farer den frem mot væbnede skarer.

22 ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב

Den ler av frykten og forferdes ikke, og den vender ikke om for sverd.

23 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון

Over den klirrer koggeret, blinkende spyd og lanse.

24 ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר

Med styr og ståk river den jorden op, og den lar sig ikke stagge når krigsluren lyder.

25 בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה

Hver gang luren lyder, sier den: Hui! Og langt borte værer den striden, høvedsmenns tordenrøst og hærskrik.

26 המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן

Skyldes det din forstand at høken svinger sig op og breder ut sine vinger mot Syden?

27 אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו

Er det på ditt bud at ørnen flyver så høit, og at den bygger sitt rede oppe i høiden?

28 סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה

Den bor på berget og har nattely der, på tind og nut.

29 משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו

Derfra speider den efter føde; langt bort skuer dens øine.

30 ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא

Dens unger drikker blod, og hvor der er lik, der er den.