ירמיה 48
| למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה | 1 |
Concerning Moab. Thus saith Jehovah of hosts, the God of Israel: Woe to Nebo, for it is laid waste! Kiriathaim is confounded, is taken. Misgab is confounded and dismayed.
| אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב | 2 |
Moab shall no more glory in Heshbon; They have devised evil against her; “Come, [[say they, ]] and let us cut her off from being a nation!” Thou also shalt be cut down, O Madmena, The sword shall pursue thee!
| קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול | 3 |
A cry is heard from Horonaim, Desolation and great destruction.
| נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה) | 4 |
Moab is destroyed; Her little ones raise a cry.
| כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו | 5 |
At the ascent of Luhith Weeping goeth up after weeping; At the descent of Horonaim is heard a bitter cry of despair.
| נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר | 6 |
Flee ye! save your lives! Be ye like one that has been stripped in the wilderness!
| כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו) | 7 |
For, because thou hast trusted in thy substance and thy treasures, Thou also shalt be taken And Chemosh shall go into captivity, His priests and his princes together.
| ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה | 8 |
The spoiler shall come upon every city, And no city shall escape. The valley shall perish, And the plain shall be destroyed, As Jehovah hath spoken.
| תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן | 9 |
Give wings to Moab, That she may flee away; For her cities shall be a desolation, With none to dwell therein.
| ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם | 10 |
Cursed be he that doeth the work of Jehovah deceitfully, And cursed be he that keepeth back his sword from blood!
| שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר | 11 |
Moab hath been at ease from his youth, And he hath settled on his lees, And hath not been drawn off from vessel to vessel, Neither hath he gone into captivity; Therefore his taste hath remained in him, And his flavor hath not changed.
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו | 12 |
Therefore, behold, the days come, saith Jehovah, That I will send to him tilters, who shall tilt him up, And shall empty his vessels, and break his pitchers in pieces.
| ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם | 13 |
And Moab shall be ashamed of Chemosh, As the house of Israel was ashamed of Bethel, their confidence.
| איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה | 14 |
How will ye say, “We are mighty, And strong men for war”?
| שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך--יהוה צבאות שמו | 15 |
Moab is destroyed; His cities have gone up in smoke, And his chosen young men have gone down to slaughter, Saith the King whose name is Jehovah of hosts.
| קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד | 16 |
The destruction of Moab is near at hand; His destruction hasteth fast.
| נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה | 17 |
All ye that are about him, bemoan him! And all ye that know him, say, “How is the strong sceptre broken, The splendid staff!”
| רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך | 18 |
Come down from thy glory and sit in thirst, O inhabitant of Dibon! For the destroyer of Moab shall come against thee! He shall destroy thy strongholds. Stand by the wayside, and look out,
| אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה | 19 |
O inhabitant of Aroer! Ask of him that fleeth, and of her that escapeth, And say, “What hath been done?”
| הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב | 20 |
Moab is confounded; for it is broken down; Howl ye, and cry! Tell ye it in Arnon, That Moab is destroyed!
| ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת) | 21 |
And punishment hath come upon the plain country; Upon Holon, and upon Jahazah, and upon Mephaath,
| ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים | 22 |
And upon Dibon, and upon Nebo, and upon Beth-diblathaim.
| ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון | 23 |
And upon Kiriathaim, and upon Beth-gamul, and upon Beth-meon,
| ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות | 24 |
And upon Kerioth, and upon Bozrah, And upon all the cities of the land of Moab far and near.
| נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה | 25 |
The horn of Moab is cut off, And his arm is broken, saith Jehovah.
| השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא | 26 |
Make ye him drunken, for he hath exalted himself against Jehovah; That he also may wallow in his vomit, And be himself also in derision.
| ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא) כי מדי דבריך בו תתנודד | 27 |
Was not Israel a derision to thee? Was he found among thieves, That, as often as thou spakest of him, thou shouldst shake thy head?
| עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת | 28 |
Leave the cities and dwell in the rock, O inhabitants of Moab! Be like the dove, that maketh her nest in the sides of the mouth of the pit!
| שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו | 29 |
We have heard of the pride of Moab; He hath been exceeding proud; His loftiness and his arrogance, His pride and the haughtiness of his heart.
| אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו | 30 |
I, too, know his insolence, saith Jehovah, And his vain boastings. They shall effect nothing.
| על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה | 31 |
Therefore will I wail for Moab, Even for all Moab will I cry out; For the men of Kir-heres shall there be mourning.
| מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל | 32 |
More than Jazer will I weep for thee, O vine of Sibmah! Thy branches have passed beyond the sea; They reach even to the sea of Jazer; Upon thy summer-fruits and thy vintage the spoiler falleth.
| ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד | 33 |
And joy and gladness are taken away from the fruitful field; And from the land of Moab, And from the presses, have I caused the wine to fail: No more shall they tread with shouting; The shouting shall be no shouting.
| מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו | 34 |
From wailing Heshbon to Elealeh, Even to Jahaz, is their voice heard, From Zoar even to Horonaim, To Eglath-shelishijah; For even the waters of Nimrim are desolate.
| והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו | 35 |
And I will cause to cease in Moab, saith Jehovah, Him that offereth in the high places, And him that burneth incense to his gods.
| על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו | 36 |
Therefore doth my heart sound like a flute for Moab, And for the men of Ker-heres doth my heart sound like a flute; For the remnant of their substance is perished.
| כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק | 37 |
Every head is bald, And every beard shorn; Upon all hands are cutting, And upon the loins sackcloth.
| על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה | 38 |
Upon all the house-tops of Moab, and in her streets, All is lamentation. For I have broken Moab, like a useless vessel, saith Jehovah.
| איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו | 39 |
Howl ye! How is he broken down! How hath Moab turned the back with shame! A derision and a consternation is Moab To all that are round him.
| כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב | 40 |
For thus saith Jehovah: Behold, like an eagle flieth an enemy, And spreadeth his wings over Moab.
| נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה | 41 |
Kerioth is taken, And the strongholds are seized; The hearts of the heroes of Moab in that day Shall be like the heart of a woman in her pangs.
| ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל | 42 |
And Moab shall be destroyed so as to be no more a people, Because he exalted himself against Jehovah.
| פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה | 43 |
Terror and the pit and the snare are upon thee, O inhabitant of Moab, saith Jehovah.
| הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה | 44 |
He that fleeth from the terror shall fall into the pit, And he that getteth up out of the pit shall be taken in the snare; For I will bring upon it, upon Moab, The year of their punishment, saith Jehovah.
| בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון | 45 |
In the valley of Heshbon the fugitives halted for want of strength; But a fire is gone forth from Heshbon, And a flame from the midst of Sihon, Which devoureth the region of Moab, And the heads of the sons of tumult.
| אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה | 46 |
Woe to thee, O Moab! Undone is the people of Chemosh! For thy sons are taken captives, And thy daughters are captives.
| ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב | 47 |
Yet will I bring back the captivity of Moab In future times, saith Jehovah. Thus far the judgment of Moab.
