< ישעה 47 >
רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל--שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה | 1 |
Come down, and sit in the dust, O virgin, daughter of Babylon! Sit on the ground without a throne, O daughter of the Chaldaeans! For thou shalt no longer be called the tender and delicate!
קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות | 2 |
Take the mill-stones and grind meal; Raise thy veil, lift up thy train; Make bare the leg, wade through the streams!
תגל ערותך--גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם | 3 |
Thy nakedness shall be uncovered, And thy shame shall be seen. I will take vengeance; I will make peace with none.
גאלנו יהוה צבאות שמו--קדוש ישראל | 4 |
Our Redeemer, Jehovah of hosts is his name, The Holy One of Israel.
שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות | 5 |
Sit thou in silence; go into darkness, O daughter of the Chaldaeans! For thou shalt no more be called the mistress of kingdoms.
קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים--על זקן הכבדת עלך מאד | 6 |
I was angry with my people; I profaned my inheritance, And gave them into thy hand; Thou didst show them no mercy; Even upon the aged didst thou lay a very grievous yoke.
ותאמרי לעולם אהיה גברת--עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה | 7 |
Thou saidst, “I shall be mistress forever”; So that thou didst not lay these things to thy heart, Nor consider what would be the end of them.
ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול | 8 |
But hear thou this, thou that art given to pleasure! That sittest in security, And sayest in thy heart, “I am, and there is none besides me; I shall not be a widow, Nor see myself childless!”
ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד | 9 |
Behold, both these things shall come upon thee suddenly, in one day, Loss of children, and widowhood; In full measure shall they come upon thee, In spite of thy many sorceries, And the great abundance of thy enchantments.
ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני--חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד | 10 |
Thou didst trust in thy wickedness, and saidst, “No one seeth me”; Thy wisdom and thy knowledge have led thee astray; Thou saidst in thy heart, “I am, and there is none besides me”;
ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שאה לא תדעי | 11 |
Therefore shall evil come upon thee, of which thou shalt not know the dawn; And mischief shall fall upon thee, which thou shalt not be able to expiate; Suddenly shall desolation come upon thee, when thou thinkest not of it.
עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי | 12 |
Persevere now in thy enchantments; In the multitude of thy sorceries, in which thou hast labored from thy youth; Perhaps thou mayst be profited by them! Perhaps thou mayst make thyself feared!
נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו (הברי) שמים החזים בכוכבים מודעים לחדשים מאשר יבאו עליך | 13 |
Art thou wearied with thy many devices? Let them stand up, then, and save thee, The observers of the heavens, the star-gazers, They that prognosticate at every new moon The things that shall come upon thee!
הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו | 14 |
Behold, they shall be like stubble; the fire shall burn them up; They shall not deliver themselves from the power of the flame; Not a coal shall be left of them to warm one, Nor a spark of fire to sit by.
כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו--אין מושיעך | 15 |
Thus shall it be with them with whom thou hast labored; Thus with them with whom thou hast trafficked from thy youth; They shall go every one his own way; None shall help thee.