ישעה 32

1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו

Se, med Retfærdighed skal en Konge regere, og efter Ret skulle Fyrsterne styre.

2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה

Og enhver af dem skal være som Skjul imod Vejr og Ly imod Vandskyl, som Vandbække paa et tørt Sted og som en svar Klippes Skygge i et vansmægtende Land.

3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה

Og de seendes Øjne skulle ikke være blændede, og de hørendes Øren skulle give Agt.

4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות

Og de ubesindiges Hjerte skal forstaa Kundskab; og de stammendes Tunge skal haste til at tale forstaaelige Ord.

5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע

En Daare skal ikke ydermere kaldes ædel og en karrig ej kaldes rig.

6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר

Thi en Daare taler Daarlighed, og hans Hjerte gør Uret for at øve Ugudelighed og for at tale Usandhed imod Herren, for at lade en hungrig Sjæl forblive tom og lade en tørstig fattes Drik.

7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט

Og den karrige bruger slette Midler; han optænker List for at berede de elendige Fordærvelse med falske Ord, og det, naar den fattige taler sin Sag.

8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום

Men den ædle tænker paa ædle Ting, han skal bestaa ved sin ædle Daad.

9 נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי

I Kvinder, som ere saa sorgløse, staar op og hører min Røst! I Døtre, som ere saa trygge, vender Øren til min Tale!

10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא

Om Aar og Dag skulle I, som ere trygge, blive urolige; thi det er forbi med Vinhøsten, der kommer ingen Frugtsamling.

11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים

Vorder forfærdede, I sorgløse! vorder urolige, I trygge! klæd dig af, og blot dig, og bind om Lænderne!

12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה

De skulle slaa sig for Brystet for de yndige Agres, for de frugtbare Vintræers Skyld;

13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה

der skal opvokse Torne og Tidsler paa mit Folks Mark, ja, over alle Glædens Boliger i den lystige Stad.

14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים

Thi Paladserne ere forladte, Stadens Tummel er ophørt; Ofel og Vagttaarnet er blevet til Huler evindelig, Vildæsler til Glæde, Hjorde til Føde,

15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב

indtil Aanden fra det høje udgydes over os, og Ørken bliver til en frugtbar Mark, og den frugtbare Mark agtes som en Skov;

16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

og Ret bor i Ørken, og Retfærdighed bliver paa den frugtbare Mark;

17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם

og Retfærdigheds Gerning bliver Fred, og Retfærdighedens Løn bliver Hvile og Tryghed indtil evig Tid;

18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

og mit Folk bor i Fredens Hytter og i Trygheds Boliger og i stille rolige Steder.

19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

Men det skal hagle, naar Skoven fældes, og Staden skal nedtrykkes i det lave.

20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור

Lyksalige ere I, som saa ved alle Vande, I, som lade Oksen og Æselet frit løbe om!