חבקוק 3

1 תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות

The prayer of Habakkuk the prophet, in the form of an ode.

2 יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור

O Jehovah, I have heard thy words, and tremble. O Jehovah, revive thy work in the midst of the years, In the midst of the years make it known, In wrath remember mercy!

3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ

God cometh from Teman, And the Holy One from mount Paran; His glory covereth the heavens, And the earth is full of his praise.

4 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה

His brightness is as the light; Rays stream forth from his hand, And there is the hiding-place of his power.

5 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו

Before him goeth the pestilence, And the plague followeth his steps.

6 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו

He standeth, and measureth the earth; He beholdeth, and maketh the nations tremble; The everlasting mountains are broken asunder; The eternal hills sink down; The eternal paths are trodden by him.

7 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין

I see the tents of Cushan in affliction, And the canopies of the land of Midian tremble.

8 הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה

Is the anger of Jehovah kindled against the rivers, Is thy wrath against the rivers, Is thy indignation against the floods, That thou ridest on with thy horses, Upon thy chariots of victory?

9 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ

Thy bow is made bare; Curses are the arrows of thy word; Thou causest rivers to break forth from the earth.

10 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא

The mountains see thee and tremble; The flood of waters overflows; The deep uttereth his voice, And lifteth up his hands on high.

11 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך

The sun and the moon remain in their habitation, At the light of thine arrows which fly, At the brightness of the lightning of thy spear.

12 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים

Thou marchest through the land in indignation; Thou thrashest the nations in anger;

13 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה

Thou goest forth for the deliverance of thy people, For the deliverance of thine anointed. Thou smitest the head of the house of the wicked; Thou destroyest the foundation even to the neck.

14 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר

Thou piercest with his own spears the chief of his captains, Who rushed like a whirlwind to scatter us; Who exulted, as if they should devour the distressed in a hiding-place.

15 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים

Thou ridest through the sea with thy horses, Through the raging of mighty waters.

16 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו

I have heard, and my heart trembleth; My lips quiver at the voice; Rottenness entereth into my bones, and my knees tremble, That I must wait in silence for the day of trouble, When the invader shall come up against my people!

17 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים

For the fig-tree shall not blossom, And there shall be no fruit upon the vine; The produce of the olive shall fail, And the fields shall yield no food. The flocks shall he cut off from the folds, And there shall be no herd in the stalls.

18 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי

Yet will I rejoice in Jehovah, I will exult in God, my helper.

19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי

The Lord Jehovah is my strength; He will make my feet like the hind's, And cause me to walk upon my high places. “To the leader of the music on my stringed instruments.”