חבקוק 3

1 תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות

A prayer of Habakkuk the Prophet for the ignorances.

2 יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור

O Lord, I haue heard thy voyce, and was afraide: O Lord, reuiue thy worke in the mids of the people, in the mids of the yeeres make it knowen: in wrath remember mercy.

3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ

God commeth from Teman, and the holy one from mount Paran, (Selah) His glory couereth the heauens, and the earth is full of his prayse,

4 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה

And his brightnes was as the light: he had hornes comming out of his hands, and there was the hiding of his power.

5 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו

Before him went the pestilence, and burning coales went forth before his feete.

6 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו

He stoode and measured the earth: he behelde and dissolued the nations and the euerlasting mountaines were broken, and the ancient hilles did bowe: his wayes are euerlasting.

7 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין

For his iniquitie I sawe the tentes of Cushan, and the curtaines of the land of Midian did tremble.

8 הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה

Was the Lord angry against the riuers? or was thine anger against the floods? or was thy wrath against the sea, that thou diddest ride vpon thine horses? thy charets brought saluation.

9 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ

Thy bowe was manifestly reueiled, and the othes of the tribes were a sure worde, (Selah) thou diddest cleaue the earth with riuers.

10 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא

The mountaines sawe thee, and they trembled: the streame of the water passed by: the deepe made a noyse, and lift vp his hand on hie.

11 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך

The sunne and moone stood still in their habitation: at the light of thine arrowes they went, and at the bright shining of thy speares.

12 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים

Thou trodest downe the land in anger, and didest thresh the heathen in displeasure.

13 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה

Thou wentest foorth for the saluation of thy people, euen for saluation with thine Anointed: thou hast wounded the head of the house of the wicked, and discoueredst the foundations vnto the necke, (Selah)

14 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר

Thou didest strike thorowe with his owne staues the heades of his villages: they came out as a whirle winde to scatter me: their reioycing was as to deuoure the poore secretly.

15 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים

Thou didest walke in the sea with thine horses vpon the heape of great waters.

16 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו

When I heard, my bellie trembled: my lippes shooke at the voyce: rottennesse entred into my bones, and I trembled in my selfe, that I might rest in the day of trouble: for whe he commeth vp vnto the people, he shall destroy them.

17 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים

For the figtree shall not flourish, neither shall fruite be in the vines: the labour of the oliue shall faile, and the fieldes shall yeelde no meate: the sheepe shalbe cut off from the folde, and there shalbe no bullocke in the stalles.

18 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי

But I will reioyce in the Lord: I will ioy in the God of my saluation.

19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי

The Lord God is my strength: hee will make my feete like hindes feete, and he will make me to walke vpon mine hie places. To the chiefe singer on Neginothai.