יחזקאל 35

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Moreover, the word of Jehovah came to me, saying:

2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו

Son of man, set thy face against Mount Seir, and prophesy against it,

3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה

and say to it, Thus saith the Lord Jehovah: Behold, I am against thee, O Mount Seir, and I will stretch out my hand against thee, and I will make thee an utter desolation;

4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה

I will lay thy cities waste, and thou shalt be desolate, and thou shalt know that I am Jehovah.

5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ

Because thou bearest a perpetual hatred, and deliverest up the sons of Israel to the sword in the time of their calamity, in the time when iniquity bringeth destruction:

6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך

therefore, as I live, saith the Lord Jehovah, surely, to blood will I bring thee, and blood shall pursue thee; since thou hast not hated blood, blood shall pursue thee.

7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב

Thus will I make Mount Seir an utter desolation, and cut off from it him that passeth out, and him that returneth.

8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם

And I will fill his valleys with the slain. Upon thy hills and in thy plains and in thy valleys shall fall they that are slain with the sword.

9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה

I will make thee a perpetual desolation, and thy cities shall not be inhabited; and ye shall know that I am Jehovah.

10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה

Because thou hast said, “These two nations and these two countries shall be mine, and we shall possess them,” whereas Jehovah was there;

11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך

therefore, as I live, saith the Lord Jehovah, I will do according to thine anger and according to thine envy which in thy hatred against them thou hast practised, and I will make myself known to them when I judge thee.

12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה

And thou shalt know that I am Jehovah, and that I have heard all thy blasphemies which thou hast spoken against the mountains of Israel, saying: “They are laid desolate; to us are they given to be devoured.”

13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי

Thus with your mouth have ye magnified yourselves against me, and multiplied your words against me; I have heard them.

14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך

Thus saith the Lord Jehovah: When the whole land rejoiceth, I will prepare desolation for thee.

15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה

As thou didst rejoice over my inheritance, the house of Israel, because it was desolate, so will I do to thee! Mount Seir shall be desolate, and all Edom, even all of it; and they shall know that I am Jehovah.