< שמות 1 >

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו 1
Estos son los nombres de los hijos de Israel que entraron con Jacob en Egipto, cada uno con su familia:
ראובן שמעון לוי ויהודה 2
Rubén, Simeón, Leví, Judá,
יששכר זבולן ובנימן 3
Isacar, Zabulón, Benjamín,
דן ונפתלי גד ואשר 4
Dan, Neftalí, Gad y Aser.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים 5
Todas las personas descendientes directos de Jacob fueron 70, pero José [ya] estaba en Egipto.
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא 6
José murió, y todos sus hermanos, y toda aquella generación.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם 7
Pero los hijos de Israel fueron fecundos y aumentaron grandemente. Se multiplicaron, y fueron aumentados y muy fortalecidos de tal manera que la tierra se llenó de ellos.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף 8
Entonces se levantó en Egipto un nuevo rey que no conoció a José.
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו 9
Él dijo a su pueblo: Ciertamente el pueblo de los hijos de Israel es más numeroso y fuerte que nosotros.
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ 10
Vamos, procedamos con astucia contra ellos, no sea que se multipliquen, y en el caso de una guerra, se unan también con los que nos aborrecen, luchen contra nosotros y se vayan de esta tierra.
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס 11
Entonces les impusieron capataces de trabajos forzados para que los oprimieran con sus cargas. Así se edificaron las ciudades de almacenaje Pitón y Ramsés para Faraón.
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל 12
Pero cuanto más los oprimían, más se multiplicaban y esparcían, hasta que [los egipcios] sintieron aversión hacia los hijos de Israel.
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך 13
Los egipcios obligaron con dureza a trabajar a los hijos de Israel.
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך 14
Amargaron su vida con el duro trabajo de preparar arcilla y hacer ladrillos, con toda [clase] de labores del campo y trabajos que les imponían con rigor.
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה 15
Entonces el rey de Egipto habló a las parteras de las hebreas, una de las cuales se llamaba Sifra, y la otra Fúa,
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה 16
y dijo: Cuando asistan a las mujeres hebreas en sus partos, al observar en la silla de parto que es un hijo, mátenlo, y si es una hija, que viva.
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים 17
Pero las parteras temieron a ʼElohim, y no hicieron según lo que el rey de Egipto les ordenó, sino dejaron vivir a los niños.
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים 18
El rey egipcio llamó a las parteras y les dijo: ¿Por qué hacen esto de dejar vivir a los niños?
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו 19
Las parteras respondieron a Faraón: Porque las mujeres hebreas no son como las egipcias, pues son vigorosas y dan a luz antes que la partera llegue a ellas.
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד 20
El pueblo se multiplicó y se fortaleció muchísimo. ʼElohim favoreció a las parteras.
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים 21
Por haber temido las parteras a ʼElohim, Él les concedió familias a ellas.
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון 22
Entonces Faraón ordenó a todo su pueblo: Echen al Nilo a todo hijo que nazca, pero a toda hija sálvenle la vida.

< שמות 1 >