קֹהֶלֶת 3

1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים

Alt har sin tid, og en tid er der satt for hvert foretagende under himmelen.

2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע

Å fødes har sin tid og å dø har sin tid, å plante har sin tid og å rykke op det som er plantet, har sin tid;

3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

å drepe har sin tid og å læge har sin tid; å rive ned har sin tid og å bygge op har sin tid;

4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד

å gråte har sin tid og å le har sin tid; å klage har sin tid og å danse har sin tid;

5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק

å kaste bort stener har sin tid og å samle stener har sin tid; å ta i favn har sin tid og å holde sig fra favntak har sin tid;

6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך

å søke har sin tid og å tape har sin tid; å gjemme har sin tid og å kaste bort har sin tid;

7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר

å sønderrive har sin tid og å sy sammen har sin tid; å tie har sin tid og å tale har sin tid;

8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום

å elske har sin tid og å hate har sin tid; krig har sin tid og fred har sin tid.

9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל

Hvad vinning har den som gjør noget, av det strev han har med det?

10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו

Jeg så den plage som Gud har gitt menneskenes barn å plage sig med.

11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף

Alt har han gjort skjønt i sin tid; også evigheten har han lagt i deres hjerte, men således at mennesket ikke til fulle kan forstå det verk Gud har gjort, fra begynnelsen til enden.

12 ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו

Jeg skjønte at de intet annet gode har enn å glede sig og å gjøre sig til gode i livet;

13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא

men når et menneske, hvem det så er, får ete og drikke og unne sig gode dager til gjengjeld for alt sitt strev, så er også det en Guds gave.

14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו

Jeg skjønte at alt hvad Gud gjør, det varer evig; intet kan legges til og intet kan tas fra. Så har Gud gjort det, forat vi skal frykte ham.

15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף

Hvad der er, det var allerede før, og hvad der skal bli, det har også vært før; Gud søker frem igjen det forgangne.

16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע

Fremdeles så jeg under solen at på dommersetet, der satt gudløsheten, og hvor rettferdighet skulde råde, der rådet gudløshet.

17 אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם

Da sa jeg i mitt hjerte: Gud skal dømme den rettferdige så vel som den gudløse; for hos ham er det fastsatt en tid for hvert foretagende og for alt hvad som gjøres.

18 אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם

Jeg sa i mitt hjerte: Dette skjer for menneskenes barns skyld, forat Gud kan prøve dem, og forat de kan se at de i sig selv ikke er annet enn dyr;

19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל

for det går menneskenes barn som det går dyrene; den samme skjebne rammer dem; som den ene dør, så dør den andre, og en livsånde har de alle; mennesket har ikke noget fortrin fremfor dyret; for alt er tomhet.

20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר

De farer alle til ett sted; de er alle blitt til av støvet, og de vender alle tilbake til støvet.

21 מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ

Hvem vet om menneskenes ånd stiger op, og om dyrets ånd farer ned til jorden?

22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו

Og jeg så at intet er bedre for mennesket enn at han gleder sig ved sitt arbeid; for det er det gode som blir ham til del; for hvem lar ham få se det som skal komme efter ham?