עמוס 6

1 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל

Sorrow awaits who are carefree in Zion, overconfident on the mountain of Samaria! The elite of this, the best of nations, on whom the people of Israel rest their hopes!

2 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם

You say to the people: Cross over to Calneh and see, go from there to Hamath the great, then go down to Gath of the Philistines: Are they better than these kingdoms? Is their territory larger than yours?

3 המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס

You push away all thoughts of the evil day, yet have instituted a rule of violence.

4 השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק

They lie on ivory couches, sprawl on their divans, eat choice lambs from the flock, and fattened calves from the stall.

5 הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר

They idly sing to the sound of the lyre, thinking themselves songwriters like David,

6 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף

they drink bowlfuls of wine, and anoint themselves with the finest of oil. But they do not grieve over the ruin of Joseph.

7 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים

Therefore now they must go into exile at the head of the captives, and hushed will be the revelry of the sprawlers.

8 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה

The Lord God, the Lord, the God of hosts, has sworn by himself: I abhor the pride of Jacob, I hate his palaces, therefore I will deliver up the city and all that is in it to their enemies.

9 והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו

If ten people remain in one house, then they will die.

10 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה

When the uncle and another member of the family of a dead man come to carry the body out of the house for burial, they will call to someone in a corner of the house, “Any more there?” and he will answer, “No”, and then he will add, “Be quiet!” – for the name of the Lord must not be mentioned.

11 כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים

Look! The Lord is giving the command! He will smash the large house to bits, the small house into fragments.

12 הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה

Do horses gallop on crags? Does one plough the sea with oxen? Yet you turn justice into poison weed, and the fruit of righteousness into bitter wormwood.

13 השמחים ללא דבר האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים

You who are so proud of capturing Lo-debar, who say, “Have we not by our own strength taken Karnaim for ourselves?”

14 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה

I am now raising up against you, Israel, a nation, says the Lord, the God of hosts. They will oppress you, from the entrance of Hamath to the brook of the Arabah.