שמואל ב 1

1 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים

Y aconteció después de la muerte de Saul, que vuelto David de la derrota de los Amalecitas, estuvo dos días en Siceleg:

2 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו

Y al tercero día aconteció, que llegó uno del campo de Saul, rotos sus vestidos, y esparcida tierra sobre su cabeza. Y llegando a David, postróse en tierra, y le hizo reverencia.

3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי

Y preguntóle David: ¿De dónde vienes? Y él respondió: Heme escapado del campo de Israel.

4 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו

Y David le dijo: ¿Qué ha acontecido? Ruégote que me lo digas. Y él respondió: El pueblo huyó de la batalla, y también muchos del pueblo cayeron y son muertos: también Saul, y Jonatán su hijo murieron.

5 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו

Y dijo David a aquel mancebo que le daba las nuevas: ¿Cómo sabes que Saul es muerto, y Jonatán su hijo?

6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו

Y el mancebo que le daba las nuevas respondió: Por casualidad vine al monte de Gelboé, y, he aquí Saul que estaba recostado sobre su lanza, y venían tras él carros y gente de a caballo:

7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני

Y como él miró atrás, me vio, y me llamó: y yo dije: Heme aquí:

8 ויאמר לי מי אתה ויאמר (ואמר) אליו עמלקי אנכי

Y él me dijo: ¿Quién eres tú? Y yo le respondí: Soy Amalecita.

9 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני--כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי

Y él me volvió a decir: Yo te ruego que te pongas sobre mí, y me mates, porque me toman angustias, y aun toda mi alma está en mí.

10 ואעמד עליו ואמתתהו--כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה

Yo entonces púseme sobre él, y le maté: porque sabía que no podía vivir después de su caída. Y tomé la corona que tenía en su cabeza, y la ajorca que traía en su brazo, y las he traído acá a mi señor.

11 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו

Entonces David trabando de sus vestidos rompiólos, y lo mismo hicieron los varones que estaban con él.

12 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל--כי נפלו בחרב

Y lloraron, y lamentaron; y ayunaron hasta la tarde por Saul y por Jonatán su hijo, y por el pueblo de Jehová, y por la casa de Israel, que habían caído a cuchillo.

13 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי

Y David dijo a aquel mancebo, que le había traído las nuevas: ¿De dónde eres tú? Y él respondió: Yo soy hijo de un extranjero, Amalecita.

14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה

Y díjole David: ¿Cómo no hubiste temor de extender tu mano para matar al ungido de Jehová?

15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת

Entonces David llamó a uno de los mancebos, y díjole: Llega, y mátale. Y él le hirió, y murió.

16 ויאמר אליו דוד דמיך (דמך) על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה

Y David le dijo: Tu sangre sea sobre tu cabeza, pues que tu boca atestiguó contra ti, diciendo: Yo maté al ungido de Jehová.

17 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו

Y endechó David a Saul y a Jonatán su hijo, con esta endecha.

18 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר

Y dijo, que enseñasen al arco a los hijos de Judá. He aquí que así está escrito en el libro del derecho.

19 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים

La gloria de Israel, muertos sobre tus collados: ¡cómo han caído los valientes!

20 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים

No lo denunciéis en Get, no deis las nuevas en las plazas de Ascalón; porque no se alegren las hijas de los Filisteos: porque no salten de gozo las hijas de los incircuncisos.

21 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם--ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים--מגן שאול בלי משיח בשמן

Montes de Gelboé, ni rocío ni lluvia caiga sobre vosotros; ni seáis tierras de ofrendas: porque allí fue desechado el escudo de los valientes, el escudo de Saul, como si no hubiera sido ungido de aceite.

22 מדם חללים מחלב גבורים--קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם

Sin sangre de muertos, sin sebo de valientes, el arco de Jonatán nunca volvió atrás, ni la espada de Saul se tornó vacía.

23 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו

Saul y Jonatán amados y queridos en su vida, en su muerte tampoco fueron apartados. Más ligeros que águilas, más fuertes que leones.

24 בנות ישראל--אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן

Hijas de Israel llorád sobre Saul, que os vestía de escarlata en placeres: que adornaba vuestras ropas con ornamentos de oro.

25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה--יהונתן על במותיך חלל

¡Cómo han caído los valientes en medio de la batalla, Jonatán, muerto en tus alturas!

26 צר לי עליך אחי יהונתן--נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים

Angustia tengo por ti, hermano mío Jonatán, que me fuiste muy dulce; más maravilloso me fue tu amor, que el amor de las mujeres.

27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה

¡Cómo han caído los valientes, y perecieron las armas de guerra!