< שמואל ב 22 >
וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול | 1 |
Og David talede Ordene af denne Sang for Herren paa den Dag, Herren havde friet ham af alle hans Fjenders Haand og af Sauls Haand,
ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי | 2 |
og han sagde: Herren er min Klippe og min Befæstning og den, som befrier mig.
אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני | 3 |
Han er Gud, min Klippe, paa hvilken jeg tror, mit Skjold og min Frelses Horn, min Ophøjelse og min Tilflugt, min Frelser, fra Vold har du frelst mig.
מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע | 4 |
Jeg vil paakalde Herren, som bør at loves, saa bliver jeg frelst fra mine Fjender.
כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני | 5 |
Thi Dødens Bølger omspændte mig, Belials Bække forfærdede mig.
חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות (Sheol ) | 6 |
Helvedes Reb omgave mig, Dødens Snarer laa foran mig. (Sheol )
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו | 7 |
Da jeg var i Angest, raabte jeg til Herren, ja, jeg raabte til min Gud, og han hørte min Røst af sit Tempel og mit Raab med sine Øren.
ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו | 8 |
Og Jorden bævede og rystede, Himmelens Grundvolde bevægedes, og de bævede, thi han var vred.
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו | 9 |
Og der opgik en Røg af hans Næse, og Ild af hans Mund fortærede; gloende Kul brændte ud fra ham.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו | 10 |
Og han bøjede Himmelen og for ned, og der var Mørkhed under hans Fødder.
וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח | 11 |
Og han for paa Keruben og fløj, og han blev set over Vejrets Vinger.
וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים | 12 |
Og han satte Mørkhed til Dække trindt omkring sig; der var Vandenes Forsamling og tykke Skyer.
מנגה נגדו בערו גחלי אש | 13 |
Fra Glansen, som var for ham, brændte gloende Kul.
ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו | 14 |
Herren tordnede fra Himmelen, og den højeste udgav sin Røst.
וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם) | 15 |
Og han udskød Pile og adspredte dem; der kom Lyn, og han forfærdede dem.
ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו | 16 |
Da saas Havets Leje, Jordens Grundvolde blottedes ved Herrens Trusel, ved hans Næses Aandes Pust.
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים | 17 |
Han udrakte sin Haand fra det høje, han hentede mig, han drog mig af mange Vande.
יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני | 18 |
Han friede mig fra min stærke Fjende, fra mine Hadere, thi de vare mig for stærke.
יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי | 19 |
De overfaldt mig i min Modgangs Tid; men Herren var min Støtte.
ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי | 20 |
Og han udførte mig i det vide Rum; han friede mig, thi han havde Lyst til mig.
יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי | 21 |
Herren gengældte mig efter min Retfærdighed, han betalte mig efter mine Hænders Renhed.
כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי | 22 |
Thi jeg har bevaret Herrens Veje, og jeg har ikke handlet ugudeligt imod min Gud.
כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה | 23 |
Thi alle hans Domme ere mig for Øje, og hans Skikke, fra dem viger jeg ikke;
ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני | 24 |
men jeg var fuldkommen for ham og vogtede mig for min Misgerning.
וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו | 25 |
Og Herren betalte mig efter min Retfærdighed, efter min Renhed for hans Øjne.
עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם | 26 |
Imod den fromme viser du dig from, imod den trofaste vældige viser du dig trofast.
עם נבר תתבר ועם עקש תתפל | 27 |
Imod den rene viser du dig ren, og imod den forvendte viser du dig vrang.
ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל | 28 |
Og du skal frelse det elendige Folk, og dine Øjne ere over de høje, dem fornedrer du.
כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי | 29 |
Thi du, Herre, er min Lygte, og Herren skal gøre min Mørkhed klar.
כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור | 30 |
Thi ved dig stormer jeg igennem Skaren, ved min Gud springer jeg over en Mur.
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה-- מגן הוא לכל החסים בו | 31 |
Guds Vej er fuldkommen, Herrens Tale er lutret; han er alle dem et Skjold, som haabe paa ham.
כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו | 32 |
Thi hvo er en Gud foruden Herren? og hvo er en Klippe foruden vor Gud?
האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו (דרכי) | 33 |
Gud er min Styrke og Kraft, og han letter min Vej fuldkomment.
משוה רגליו (רגלי) כאילות ועל במתי יעמדני | 34 |
Han gør mine Fødder som Hindernes og skal lade mig staa paa mine Høje.
מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי | 35 |
Han lærer mine Hænder til Krigen, og en Kobberbue spændes med mine Arme.
ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני | 36 |
Og du giver mig din Frelses Skjold; og idet du ydmyger mig, gør du mig stor.
תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי | 37 |
Du gør mine Trin vide under mig, og mine Knokler snublede ikke.
ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם | 38 |
Jeg forfølger mine Fjender og ødelægger dem og vender ikke tilbage, før jeg har gjort Ende paa dem.
ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי | 39 |
Ja, jeg har gjort Ende paa dem og knuset dem, at de ikke skulle rejse sig; og de faldt under mine Fødder.
ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני | 40 |
Og du har omgjordet mig med Kraft til Krigen, du skal nedbøje dem under mig, som staa op imod mig.
ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם | 41 |
Og du har jaget mig mine Fjender paa Flugt, ja mine Hadere, og jeg udrydder dem.
ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם | 42 |
De saa sig om, men der var ingen Frelser; til Herren, men han svarede dem ikke.
ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם | 43 |
Og jeg støder dem smaa som Jordens Støv, som Dynd paa Gader knuser jeg dem og tramper dem ned.
ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני | 44 |
Og du udfriede mig fra mit Folks Kiv; du bevarede mig til Hedningernes Hoved, et Folk, som jeg ikke kendte, de tjene mig.
בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי | 45 |
Den fremmedes Børn smigre for mig; da deres Øre hørte om mig, adløde de mig.
בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם | 46 |
Den fremmedes Børn visne hen, og de gaa omgjordede ud af deres Borge.
חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי | 47 |
Herren lever, og lovet være min Klippe, og Gud, min Frelses Klippe, skal ophøjes!
האל הנתן נקמת לי ומריד עמים תחתני | 48 |
Den Gud, som giver mig Hævn, og som nedkaster Folkene under mig,
ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני | 49 |
og som fører mig ud fra mine Fjender; du ophøjer mig over dem, som staa op imod mig, du redder mig fra Voldsmænd.
על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר | 50 |
Derfor vil jeg bekende dig, Herre! iblandt Hedningerne og synge dit Navn Lov.
מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם | 51 |
Han gør sin Frelse stor for sin Konge og gør Miskundhed imod sin Salvede, imod David og imod hans Sæd, evindelig.