Ἰώβ 15
1 ὑπολαβὼν δὲ Ελιφας ὁ Θαιμανίτης λέγει
| ויען אליפז התימני ויאמר |
2 πότερον σοφὸς ἀπόκρισιν δώσει συνέσεως πνεύματος καὶ ἐνέπλησεν πόνον γαστρὸς
| החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו |
3 ἐλέγχων ἐν ῥήμασιν οἷς οὐ δεῖ ἐν λόγοις οἷς οὐδὲν ὄφελος
| הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם |
4 οὐ καὶ σὺ ἀπεποιήσω φόβον συνετελέσω δὲ ῥήματα τοιαῦτα ἔναντι τοῦ κυρίου
| אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל |
5 ἔνοχος εἶ ῥήμασιν στόματός σου οὐδὲ διέκρινας ῥήματα δυναστῶν
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים |
6 ἐλέγξαι σε τὸ σὸν στόμα καὶ μὴ ἐγώ τὰ δὲ χείλη σου καταμαρτυρήσουσίν σου
| ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך |
7 τί γάρ μὴ πρῶτος ἀνθρώπων ἐγενήθης ἢ πρὸ θινῶν ἐπάγης
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת |
8 ἦ σύνταγμα κυρίου ἀκήκοας εἰς δὲ σὲ ἀφίκετο σοφία
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה |
9 τί γὰρ οἶδας ὃ οὐκ οἴδαμεν ἢ τί συνίεις ὃ οὐχὶ καὶ ἡμεῖς
| מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא |
10 καί γε πρεσβύτης καί γε παλαιὸς ἐν ἡμῖν βαρύτερος τοῦ πατρός σου ἡμέραις
| גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים |
11 ὀλίγα ὧν ἡμάρτηκας μεμαστίγωσαι μεγάλως ὑπερβαλλόντως λελάληκας
| המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך |
12 τί ἐτόλμησεν ἡ καρδία σου ἢ τί ἐπήνεγκαν οἱ ὀφθαλμοί σου
| מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך |
13 ὅτι θυμὸν ἔρρηξας ἔναντι κυρίου ἐξήγαγες δὲ ἐκ στόματος ῥήματα τοιαῦτα
| כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין |
14 τίς γὰρ ὢν βροτός ὅτι ἔσται ἄμεμπτος ἢ ὡς ἐσόμενος δίκαιος γεννητὸς γυναικός
| מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה |
15 εἰ κατὰ ἁγίων οὐ πιστεύει οὐρανὸς δὲ οὐ καθαρὸς ἐναντίον αὐτοῦ
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו |
16 ἔα δὲ ἐβδελυγμένος καὶ ἀκάθαρτος ἀνὴρ πίνων ἀδικίας ἴσα ποτῷ
| אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה |
17 ἀναγγελῶ δέ σοι ἄκουέ μου ἃ δὴ ἑώρακα ἀναγγελῶ σοι
| אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה |
18 ἃ σοφοὶ ἐροῦσιν καὶ οὐκ ἔκρυψαν πατέρας αὐτῶν
| אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם |
19 αὐτοῖς μόνοις ἐδόθη ἡ γῆ καὶ οὐκ ἐπῆλθεν ἀλλογενὴς ἐπ’ αὐτούς
| להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם |
20 πᾶς ὁ βίος ἀσεβοῦς ἐν φροντίδι ἔτη δὲ ἀριθμητὰ δεδομένα δυνάστῃ
| כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ |
21 ὁ δὲ φόβος αὐτοῦ ἐν ὠσὶν αὐτοῦ ὅταν δοκῇ ἤδη εἰρηνεύειν ἥξει αὐτοῦ ἡ καταστροφή
| קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו |
22 μὴ πιστευέτω ἀποστραφῆναι ἀπὸ σκότους ἐντέταλται γὰρ ἤδη εἰς χεῖρας σιδήρου
| לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב |
23 κατατέτακται δὲ εἰς σῖτα γυψίν οἶδεν δὲ ἐν ἑαυτῷ ὅτι μένει εἰς πτῶμα ἡμέρα δὲ αὐτὸν σκοτεινὴ στροβήσει
| נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך |
24 ἀνάγκη δὲ καὶ θλῖψις αὐτὸν καθέξει ὥσπερ στρατηγὸς πρωτοστάτης πίπτων
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור |
25 ὅτι ἦρκεν χεῖρας ἐναντίον τοῦ κυρίου ἔναντι δὲ κυρίου παντοκράτορος ἐτραχηλίασεν
| כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר |
26 ἔδραμεν δὲ ἐναντίον αὐτοῦ ὕβρει ἐν πάχει νώτου ἀσπίδος αὐτοῦ
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו |
27 ὅτι ἐκάλυψεν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐν στέατι αὐτοῦ καὶ ἐποίησεν περιστόμιον ἐπὶ τῶν μηρίων
| כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל |
28 αὐλισθείη δὲ πόλεις ἐρήμους εἰσέλθοι δὲ εἰς οἴκους ἀοικήτους ἃ δὲ ἐκεῖνοι ἡτοίμασαν ἄλλοι ἀποίσονται
| וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים |
29 οὔτε μὴ πλουτισθῇ οὔτε μὴ μείνῃ αὐτοῦ τὰ ὑπάρχοντα οὐ μὴ βάλῃ ἐπὶ τὴν γῆν σκιὰν
| לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם |
30 οὐδὲ μὴ ἐκφύγῃ τὸ σκότος τὸν βλαστὸν αὐτοῦ μαράναι ἄνεμος ἐκπέσοι δὲ αὐτοῦ τὸ ἄνθος
| לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו |
31 μὴ πιστευέτω ὅτι ὑπομενεῖ κενὰ γὰρ ἀποβήσεται αὐτῷ
| אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו |
32 ἡ τομὴ αὐτοῦ πρὸ ὥρας φθαρήσεται καὶ ὁ ῥάδαμνος αὐτοῦ οὐ μὴ πυκάσῃ
| בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה |
33 τρυγηθείη δὲ ὥσπερ ὄμφαξ πρὸ ὥρας ἐκπέσοι δὲ ὡς ἄνθος ἐλαίας
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו |
34 μαρτύριον γὰρ ἀσεβοῦς θάνατος πῦρ δὲ καύσει οἴκους δωροδεκτῶν
| כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד |
35 ἐν γαστρὶ δὲ λήμψεται ὀδύνας ἀποβήσεται δὲ αὐτῷ κενά ἡ δὲ κοιλία αὐτοῦ ὑποίσει δόλον
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה |
