Psalm 106
1 Hallelujah! Danket dem HERRN, denn er ist gütig, seine Gnade währt ewiglich!
| הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו |
2 Wer kann die Machttaten des HERRN beschreiben und allen seinen Ruhm verkünden?
| מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו |
3 Wohl denen, die das Recht beachten, die Gerechtigkeit üben allezeit!
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת |
4 Gedenke meiner, o HERR, aus Gnaden gegen dein Volk, suche mich heim mit deinem Heil,
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך |
5 daß ich einen Einblick bekomme in das Wohlergehen deiner Auserwählten, mich freue an der Freude deines Volkes und mich deines Erbteils rühme.
| לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך |
6 Wir haben gesündigt samt unsern Vätern, wir haben verkehrt gehandelt, wir haben gefrevelt.
| חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו |
7 Unsre Väter in Ägypten hatten nicht acht auf deine Wunder, sie gedachten nicht an die Größe deiner Güte und waren widerspenstig am Meer, am Schilfmeer.
| אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף |
8 Aber er half ihnen um seines Namens willen, um seine Stärke kundzutun.
| ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו |
9 Und er bedrohte das Schilfmeer, daß es vertrocknete, und ließ sie durch die Tiefen gehen wie auf einer Steppe.
| ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר |
10 Und er rettete sie von der Hand des Hassers und erlöste sie aus der Hand des Feindes.
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב |
11 Und das Wasser bedeckte ihre Bedränger, nicht einer von ihnen blieb übrig.
| ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר |
12 Da glaubten sie seinen Worten und sangen sein Lob.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו |
13 Aber sie vergaßen seine Werke bald, sie warteten nicht auf seinen Rat,
| מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו |
14 sondern ließen sich gelüsten in der Wüste und versuchten Gott in der Einöde.
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון |
15 Und er gab ihnen, was sie forderten, sandte aber eine Seuche unter sie.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם |
16 Und sie wurden eifersüchtig auf Mose im Lager, auf Aaron, den Heiligen des HERRN.
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה |
17 Da tat sich die Erde auf und verschlang Datan und bedeckte die Rotte Abirams;
| תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם |
18 und Feuer verzehrte ihre Rotte, die Flamme versengte die Gottlosen.
| ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים |
19 Sie machten ein Kalb am Horeb und warfen sich nieder vor dem gegossenen Bild.
| יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה |
20 Sie vertauschten ihre Herrlichkeit gegen das Abbild eines Stiers, der Gras frißt.
| וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב |
21 Sie vergaßen Gottes, ihres Retters, der große Dinge in Ägypten getan,
| שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים |
22 Wunder im Lande Hams, Furchtbares am Schilfmeer.
| נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף |
23 Und er gedachte sie zu vertilgen, wenn nicht Mose, sein Auserwählter, in den Riß getreten wäre vor seinem Angesicht, um seinen Grimm abzuwenden, daß er sie nicht vertilgte.
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית |
24 Sie verachteten das liebliche Land, sie glaubten seinem Worte nicht.
| וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו |
25 Und sie murrten in ihren Zelten, sie gehorchten nicht der Stimme des HERRN.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה |
26 Da erhob er seine Hand [und schwur], sie niederzustrecken in der Wüste
| וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר |
27 und ihren Samen unter die Nationen zu werfen und sie zu zerstreuen in die Länder.
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות |
28 Und sie hängten sich an den Baal-Peor und aßen Opfer der toten [Götzen],
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים |
29 und sie erzürnten ihn mit ihrem Tun; da brach die Plage unter ihnen aus.
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה |
30 Aber Pinehas trat auf und übte Gericht, so daß die Plage aufgehalten ward.
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה |
31 Das wurde ihm zur Gerechtigkeit gerechnet auf alle Geschlechter, in Ewigkeit.
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם |
32 Und sie erzürnten ihn am Haderwasser, und es erging Mose übel um ihretwillen.
| ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם |
33 Denn sie betrübten seinen Geist, und er redete unbedacht mit seinen Lippen.
| כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו |
34 Sie vertilgten die Völker nicht, von denen der HERR ihnen gesagt hatte;
| לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם |
35 sondern ließen sich ein mit den Heiden und lernten ihre Weise.
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם |
36 Und sie dienten ihren Götzen, und diese wurden ihnen zum Fallstrick.
| ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש |
37 Und sie opferten ihre Söhne und ihre Töchter den bösen Geistern.
| ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים |
38 Und sie vergossen unschuldiges Blut, das Blut ihrer Söhne und ihrer Töchter, welche sie den Götzen Kanaans opferten, und so wurde das Land durch Blutschulden entweiht.
| וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים |
39 Und sie befleckten sich mit ihren Werken und hurten mit ihrem Tun.
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם |
40 Da entbrannte der Zorn des HERRN wider sein Volk, und er faßte einen Abscheu gegen sein Erbe.
| ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו |
41 Und er gab sie in die Hand der Nationen, daß ihre Hasser über sie herrschten.
| ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם |
42 Und ihre Feinde bedrückten sie, und sie wurden gedemütigt unter ihre Hand.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם |
43 Er errettete sie oftmals; aber sie widerstrebten ihm mit ihren Anschlägen und kamen herunter durch eigene Schuld.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם |
44 Aber er sah ihre Not an, als er ihr Schreien hörte,
| וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם |
45 und gedachte seines Bundes mit ihnen und empfand Mitleid nach seiner großen Huld
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו |
46 und ließ sie Erbarmen finden bei denen, die sie gefangen hielten.
| ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם |
47 Hilf uns, HERR, unser Gott, sammle uns aus den Heiden, daß wir deinem heiligen Namen danken und uns glücklich preisen, zu deinem Ruhm!
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך |
48 Gelobt sei der HERR, der Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit, und alles Volk soll sagen: Amen! Hallelujah!
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה |
