Psalm 105
1 Preiset den HERRN, ruft seinen Namen an, macht seine Taten unter den Völkern bekannt!
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ |
2 Singt ihm, spielet ihm, redet von all seinen Wundern!
| שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ |
3 Rühmt euch seines heiligen Namens! Es mögen herzlich sich freun, die da suchen den HERRN!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ |
4 Fragt nach dem HERRN und seiner Stärke, suchet sein Angesicht allezeit!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ |
5 Gedenkt seiner Wunder, die er getan, seiner Zeichen und der Urteilssprüche seines Mundes,
| זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ |
6 ihr Kinder Abrahams, seines Knechtes, ihr Söhne Jakobs, seine Erwählten!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ |
7 Er, der HERR, ist unser Gott, über die ganze Erde ergehen seine Gerichte.
| הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ |
8 Er gedenkt seines Bundes auf ewig, des Wortes, das er geboten auf tausend Geschlechter,
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ |
9 (des Bundes) den er mit Abraham geschlossen, und des Eides, den er Isaak geschworen,
| אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ |
10 den für Jakob er als Satzung bestätigt und für Israel als ewigen Bund,
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ |
11 da er sprach: »Dir will ich Kanaan geben, das Land, das ich euch als Erbbesitztum zugeteilt!«
| לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ |
12 Damals waren sie noch ein kleines Häuflein, gar wenige und nur Gäste im Lande;
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ |
13 sie mußten wandern von Volk zu Volk, von einem Reich zur andern Völkerschaft;
| ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ |
14 doch keinem gestattete er, sie zu bedrücken, ja Könige strafte er ihretwillen:
| לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ |
15 »Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten nichts zuleide!«
| אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ |
16 Dann, als er Hunger ins Land ließ kommen und jegliche Stütze des Brotes zerbrach,
| ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ |
17 da hatte er schon einen Mann vor ihnen her gesandt: Joseph, der als Sklave verkauft war.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ |
18 Man hatte seine Füße gezwängt in den Stock, in Eisen(-fesseln) war er gelegt,
| ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ |
19 bis zu der Zeit, wo seine Weissagung eintraf und der Ausspruch des HERRN ihn als echt erwies.
| עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ |
20 Da sandte der König und ließ ihn entfesseln, der Völkergebieter, und machte ihn frei;
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ |
21 er bestellte ihn über sein Haus zum Herrn, zum Gebieter über sein ganzes Besitztum;
| שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ |
22 er sollte über seine Fürsten schalten nach Belieben und seine höchsten Beamten Weisheit lehren.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ |
23 So kam denn Israel nach Ägypten, und Jakob weilte als Gast im Lande Hams.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ |
24 Da machte Gott sein Volk gar fruchtbar und ließ es stärker werden als seine Bedränger;
| ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ |
25 er wandelte ihren Sinn, sein Volk zu hassen und Arglist an seinen Knechten zu üben.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ |
26 Dann sandte er Mose, seinen Knecht, und Aaron, den er erkoren;
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ |
27 die richteten seine Zeichen unter ihnen aus und die Wunder im Lande Hams:
| שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ |
28 Er sandte Finsternis und ließ es dunkel werden; doch sie achteten nicht auf seine Worte;
| שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ |
29 er verwandelte ihre Gewässer in Blut und ließ ihre Fische sterben;
| הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ |
30 es wimmelte ihr Land von Fröschen bis hinein in ihre Königsgemächer;
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ |
31 er gebot, da kamen Bremsenschwärme, Stechfliegen über ihr ganzes Gebiet;
| אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ |
32 er gab ihnen Hagelschauer als Regen, sandte flammendes Feuer in ihr Land;
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ |
33 er schlug ihre Reben und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Gebiet;
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ |
34 er gebot, da kamen die Heuschrecken und die Grillen in zahlloser Menge,
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ |
35 die verzehrten alle Gewächse im Land und fraßen die Früchte ihrer Felder.
| ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ |
36 Dann schlug er alle Erstgeburt im Lande, die Erstlinge all ihrer Manneskraft.
| ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ |
37 Nun ließ er sie ausziehn mit Silber und Gold, und kein Strauchelnder war in seinen Stämmen;
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ |
38 Ägypten war ihres Auszugs froh, denn Angst vor ihnen hatte sie befallen.
| שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ |
39 Er breitete Gewölk aus als Decke und Feuer, um ihnen die Nacht zu erhellen;
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ |
40 auf Moses Bitte ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot;
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ |
41 er spaltete einen Felsen: da rannen Wasser und flossen durch die Steppen als Strom;
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ |
42 denn er gedachte seines heiligen Wortes, dachte an Abraham, seinen Knecht.
| כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ |
43 So ließ er sein Volk in Freuden ausziehn, unter Jubel seine Erwählten;
| ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ |
44 dann gab er ihnen die Länder der Heiden, und was die Völker erworben, das nahmen sie in Besitz,
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ |
45 auf daß sie seine Gebote halten möchten und seine Gesetze bewahrten. Halleluja!
| בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ |
