Sprueche 7
1 Mein Kind, behalte meine Rede und verbirg meine Gebote bei dir!
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ |
2 Behalte meine Gebote, so wirst du leben, und mein Gesetz wie deinen Augapfel.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ |
3 Binde sie an deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens!
| קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ |
4 Sprich zur Weisheit: Du bist meine Schwester, und nenne die Klugheit deine Freundin,
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ |
5 daß du behütet werdest vor dem fremden Weibe, vor einer andern, die glatte Worte gibt.
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ |
6 Denn am Fenster meines Hauses guckte ich durchs Gitter und sah unter den Albernen
| כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ |
7 und ward gewahr unter den Kindern eines närrischen Jünglings,
| וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ |
8 der ging auf der Gasse an einer Ecke und trat daher auf dem Wege an ihrem Hause,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ |
9 in der Dämmerung, am Abend des Tages, da es Nacht ward und dunkel war.
| בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ |
10 Und siehe, da begegnete ihm ein Weib im Hurenschmuck, listig,
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ |
11 wild und unbändig, daß ihre Füße in ihrem Hause nicht bleiben können.
| המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ |
12 Jetzt ist sie draußen, jetzt auf der Gasse und lauert an allen Ecken.
| פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ |
13 Und erwischte ihn und küssete ihn unverschämt und sprach zu ihm:
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ |
14 Ich habe Dankopfer für mich heute bezahlet, für meine Gelübde.
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ |
15 Darum bin ich herausgegangen, dir zu begegnen, dein Angesicht frühe zu suchen, und habe dich funden.
| על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ |
16 Ich habe mein Bett schön geschmückt mit bunten Teppichen aus Ägypten.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ |
17 Ich habe mein Lager mit Myrrhen, Aloes und Zinnamen besprengt.
| נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ |
18 Komm, laß uns genug buhlen bis an den Morgen und laß uns der Liebe pflegen;
| לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ |
19 denn der Mann ist nicht daheim, er ist einen fernen Weg gezogen;
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ |
20 er hat den Geldsack mit sich genommen; er wird erst aufs Fest wieder heimkommen.
| צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ |
21 Sie überredete ihn mit vielen Worten und gewann ihn ein mit ihrem glatten Munde.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ |
22 Er folgte ihr bald nach; wie ein Ochs zur Fleischbank geführt wird, und wie zur Fessel, da man die Narren züchtiget,
| הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ |
23 bis sie ihm mit dem Pfeil die Leber spaltete, wie ein Vogel zum Strick eilet und weiß nicht, daß ihm das Leben gilt.
| עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ |
24 So gehorchet mir nun, meine Kinder, und merket auf die Rede meines Mundes.
| ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ |
25 Laß dein Herz nicht weichen auf ihren Weg und laß dich nicht verführen auf ihre Bahn!
| אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ |
26 Denn sie hat viele verwundet und gefället, und sind allerlei Mächtige von ihr erwürget.
| כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ |
