5 Mose 27
1 Und Mose und die Ältesten von Israel geboten dem Volke und sprachen: Beobachtet das ganze Gebot, das ich euch heute gebiete!
| ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ |
2 Und es soll geschehen, an dem Tage, da ihr über den Jordan in das Land hinüberziehet, das Jehova, dein Gott, dir gibt, sollst du dir große Steine aufrichten und sie mit Kalk bestreichen;
| והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד׃ |
3 und wenn du hinübergezogen bist, sollst du alle Worte dieses Gesetzes auf dieselben schreiben, damit du in das Land kommest, welches Jehova, dein Gott, dir gibt, ein Land, das von Milch und Honig fließt, so wie Jehova, der Gott deiner Väter, zu dir geredet hat.
| וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך׃ |
4 Und es soll geschehen, wenn ihr über den Jordan gezogen seid, so sollt ihr diese Steine, betreffs welcher ich euch heute gebiete, auf dem Berge Ebal aufrichten; und du sollst sie mit Kalk bestreichen.
| והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד׃ |
5 Und du sollst daselbst Jehova, deinem Gott, einen Altar bauen, einen Altar von Steinen; du sollst kein Eisen über dieselben schwingen:
| ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל׃ |
6 von ganzen Steinen sollst du den Altar Jehovas, deines Gottes, bauen. Und du sollst Jehova, deinem Gott, Brandopfer darauf opfern,
| אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך׃ |
7 und du sollst Friedensopfer opfern, und daselbst essen und dich freuen vor Jehova, deinem Gott. -
| וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך׃ |
8 Und auf die Steine sollst du alle Worte dieses Gesetzes schreiben, indem du sie deutlich eingräbst.
| וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב׃ |
9 Und Mose und die Priester, die Leviten, redeten zu dem ganzen Israel und sprachen: Schweige und höre, Israel! an diesem Tage bist du Jehova, deinem Gott, zum Volke geworden.
| וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך׃ |
10 So gehorche der Stimme Jehovas, deines Gottes, und tue seine Gebote und seine Satzungen, die ich dir heute gebiete.
| ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום׃ |
11 Und Mose gebot dem Volke an selbigem Tage und sprach:
| ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר׃ |
12 Wenn ihr über den Jordan gezogen seid, sollen diese auf [O. an; vergl. Jos. 8,33] dem Berge Gerisim stehen, um das Volk zu segnen: Simeon und Levi und Juda und Issaschar und Joseph und Benjamin;
| אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן׃ |
13 und diese sollen auf [O. an; vergl. Jos. 8,33] dem Berge Ebal stehen zum Fluchen: Ruben, Gad und Aser und Sebulon, Dan und Naphtali.
| ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי׃ |
14 Und die Leviten sollen anheben und zu allen Männern von Israel mit lauter Stimme sprechen:
| וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם׃ |
15 Verflucht sei der Mann, der ein geschnitztes oder gegossenes Bild macht, einen Greuel vor Jehova, ein Machwerk von Künstlerhand und es im Geheimen aufstellt! und das ganze Volk antworte und sage: Amen!
| ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן׃ |
16 Verflucht sei, wer seinen Vater oder seine Mutter verachtet! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן׃ |
17 Verflucht sei, wer die Grenze seines Nächsten verrückt! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן׃ |
18 Verflucht sei, wer einen Blinden auf dem Wege irreführt! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן׃ |
19 Verflucht sei, wer das Recht des Fremdlings, der Waise und der Witwe beugt! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן׃ |
20 Verflucht sei, wer bei dem Weibe seines Vaters liegt, denn er hat die Decke [S. die Anm. zu Kap. 22,30] seines Vaters aufgedeckt! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן׃ |
21 Verflucht sei, wer bei irgend einem Vieh liegt! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן׃ |
22 Verflucht sei, wer bei seiner Schwester liegt, der Tochter seines Vaters oder der Tochter seiner Mutter! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור שכב עם אחתו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן׃ |
23 Verflucht sei, wer bei seiner Schwiegermutter liegt! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן׃ |
24 Verflucht sei, wer seinen Nächsten im Geheimen erschlägt! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן׃ |
25 Verflucht sei, wer ein Geschenk nimmt, um jemand zu erschlagen, unschuldiges Blut zu vergießen! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן׃ |
26 Verflucht sei, wer nicht aufrecht hält die Worte dieses Gesetzes, sie zu tun! und das ganze Volk sage: Amen!
| ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן׃ |
