< Kitetidayta Ootho 28 >

1 Nu biittay dizaso saarotethan gakkidape guye nu gakkida abba gidoon diza derey malta geetettizaro gididaro erridos.
עד מהרה גילינו שאנו על האי מלטה.
2 He dereyin diza asay daroo malaliza keyateth nus ooththides. He wode iray bukkida gishine meego gidida gish tama eththidi nuna mokki ekkida.
תושבי המקום נהגו בנו בטוב־לב ראוי לציון, והבעירו מדורה כדי לחמם אותנו בקור העז ובגשם הסוחף.
3 Phawulossay ahaaththaira miithth shishshidi taaman gujin taama seelappe denddidayssan shoshshi kezidi iza kushe bolla xaaxxetides.
פולוס קושש ענפים וזרדים יבשים, והשליך אותם אל תוך המדורה. לפתע זינק על זרועו נחש ארסי שביקש מפלט מהחום.
4 Malta asay shoshshi Phawulossa kushe bolla xaaxxetidayssa beeyidi “hayssi addezi shemppo wodhdhidade; gasooykka abba bullahepekka izi attidi yikokka pirdiza Xoossafe kessi ekkidi paxxa daana dandda7ebeyna” giidi ba garssan hasa7ettida.
כשראו אנשי האי את הנחש התלוי על זרועו, אמרו זה לזה:”הוא בטח רוצח! הוא אמנם ניצל מן הים, אולם הצדק לא יניח לו לחיות!“
5 Phawulossay qass shoshsha duge taman qooqofi yeegidi aykokka hanibeyna.
אך פולוס ניער את הנחש אל תוך האש, והוא עצמו כלל לא נפגע.
6 Asaykka “Aydepe ayde iza asatethay kixxanesha, woykko qoopontta kundidi hayqqana” giidi naggides; Gido attin istti daroo wode naggishin iza bolla aykkoyne hanonttayssa beeyidi ba qoofa lammidi “hayssi addezi Xoossa” gides.
האנשים הביטו בו בדריכות וציפו לראות את גופו מתנפח או נופל מת. אולם לאחר שחיכו זמן רב ולא קרה דבר, שינו את דעתם והחליטו שפולוס הוא ודאי אל!
7 He nu dizaso matan abba gidoon diza dereyo ayssiza Puppulyyosa geetettizadees gadey des; he addezi nuna mookki ekkidi besoon hedzdzu gallas gakkanaas loo7ethi imatides.
אחוזתו של פובליוס, מושל האי, הייתה בקרבת החוף. הוא הזמין אותנו לביתו ואירח אותנו שלושה ימים.
8 Heeni Puppulyyosa aawa michchayinne guso harrigey sakkin zinniidi des; Phawulossay izakko gellidi izas wossidesinne iza bolla kushe woththidi paththides.
באותה עת היה אביו של פובליוס חולה מאוד – הייתה לו דיזנטריה והוא קדח מחום. פולוס הלך לחדרו של החולה, התפלל בעדו, סמך את ידיו עליו, והאיש נרפא.
9 Hessi hessaththo hanidape guye he dereyin diza hara harriganchati yiidi paxxida.
לאחר מכן באו שאר חולי האי אל פולוס, וגם הם נרפאו.
10 Asaykka nus daroo mishshe ehidi nuna bonchizayssa nuna bessida; nu markkaben baana denddin nus koshshizayssa markkaben wursi caandda.
התושבים היו אסירי תודה והציפו אותנו במתנות הוקרה. כאשר הגיע מועד הפלגתנו, הם מילאו את האונייה באוכל ובציוד.
11 Nu maltan hedzdzu aggina gammidape guye ballggoy adhdhana gakkanaas abba gidoon diza dereyin gammiidi Iskindiryappe yiza markkaben gellidi baana denddidos; He markkabeza bolla Diyossiqqorossa geetettiza nam77u mentte eqqata mislley dees.
שלושה חודשים לאחר שעלתה ספינתנו על שירטון עלינו על אונייה אחרת והמשכנו בדרכנו. הפעם הפלגנו באונייה”התאומים“, שבאה מאלכסנדריה ועגנה באי מלטה במשך החורף.
12 Gede Sirakkose geetettiza kaatama gakkidi heen hedzdzu gallas gammidos.
תחנתנו הראשונה הייתה סירקוז, שם נשארנו שלושה ימים.
13 Heepe abba bollara biidi Regiyome geetettiza kaatama gakkidos; Heen issi gallas aqidi duge baggara yiza carkkoy carkkida gish nam77anththo gallas Putiyolusa geetettizaso bidos.
מסירקוז הפלגנו לרגיום. כעבור יום החלה לנשוב רוח דרומית, וביום השני הגענו לפוטיולי.
14 Heen ammanizayta demmidi isttara nu lappun gallas gakkanaas uttana mala nuna wossida. Heeppe qasse Rome bidos.
בפוטיולי פגשנו לבסוף מאמינים. הם הפצירו בנו להישאר איתם שבוע ימים, ומשם הפלגנו לרומא.
15 Romen diza ammaniza asay nu gish siyidi Ahaaththaiyossa geetettiza giyane “hedzdzu aqoso” geetettizaso gakkanaas nuna mookkana yida; phawulossaykka ista beeydi Xoossu galatidesinne minetides.
כאשר שמעו האחים ברומא על דבר בואנו, נסעו מרחק רב מחוץ לעירם כדי לקבל את פנינו. חלקם חיכו לנו בכיכר אפיוס (כשישים ושמונה ק״מ מרומא), וחלקם הצטרפו אלינו ב”שלושת הפונדקים“(כ־חמישים וחמישה ק״מ מרומא). כשפולוס ראה אותם הוא התעודד מאוד והודה לה׳.
16 Nuni Rome gelida wode Phawulossa naganas issi wotadaray izas immettin Phawulossay berkka daana mala izas fiiqadey immettides.
בהגיעם לרומא הורשה פולוס לגור בכל מקום שרצה, אם כי תמיד נלווה אליו חייל.
17 Hedzdzu gaallassafe guye Phawulossay Romen diza Ayhudatape gita asata beekko xeeyigisides; isttikka izakko shiiqin hizzgides “Ta ishato! tani isiraele dere bollane nu aawata woga bolla ooththida issi qohooykka deena; Gido attin yerussalamen tana qachchidi Rome asatas aththi immida.
כעבור שלושה ימים כינס פולוס את מנהיגי היהודים המקומיים, ואמר להם:”היהודים בירושלים אסרו אותי ומסרו אותי לידי הממשל הרומאי, למרות שלא פגעתי באיש ולא עברתי על חוקי אבותינו.
18 Rome asati tana qori oychchidappe guye tana hayqos gaththiza mishshe demmontta aggida gish birshi yeedana koyida.
הרומאים ערכו לי משפט ורצו לשחרר אותי, מכיוון שלא מצאו כל סיבה לדון אותי למוות, כפי שדרשו היהודים.
19 Shin Ayhude asay ta issi wothoy bayindda yeedetontta mala eqqettin ta yooy Qeessare sinthth shiiqidi beetto gaanas tas gidde giddies. Gido attin tani ta dereta mootiza gasoy tas deena.
אולם מאחר שהיהודים מחו נגד ההחלטה, מצאתי לנחוץ לערער לפני הקיסר, למרות שלא רציתי לתבוע את עמי.
20 Ta qass ha7i intena xeeygisiday intena beeyanasine haanno intes yootanaskko. Hayssa sanssalatan ta qachchetiday isiraele naytas immettida uhaaththaayssa gasoonkko.
ביקשתי מכם לבוא הנה היום כדי שנכיר זה את זה, וכדי שאוכל לומר לכם שאני אסור באזיקים אלה רק משום שאני מאמין שהמשיח כבר בא!“
21 Isttikka izas hizzgi zaarida “Ne gish Yuhuda derepe xaahaaththaettida debidabey nuna gakkibeyina. Ha yida asatape oonikka ne gish iita hasa7iday baawa.
”לא שמענו עליך שום דבר רע.“ענו מנהיגי היהודים.”לא קיבלנו מכתבים מיהודה, ולא שמענו דיווחים מפי הבאים לכאן מירושלים.
22 Hayssa ne kaalliza ammanoza gish awankka asay iitta hasa7izaysa nu erros. Hessa gish ne qoohaaththaay azakkone nu siyana koyos” gida.
אולם אנחנו רוצים לשמוע במה אתה מאמין, כי הדבר היחיד שאנו יודעים על המשיחיים האלה הוא שבכל מקום מתנגדים לכת הזאת.“
23 Bare izas immidi hara gallas kushe kumidi izi diza keeth yida. Izikka maladoppe omarss gakkanaas Xoossa kawootetha gish markkatethan ba qohaaththaa isttas qonccisides. Musse wogappene nabeta maaxxahaaththaatape xaqqasi xaqqasi Yesussa gish isttas gellththi yootides.
הם קבעו מועד לפגישתם הבאה, ובאותו יום התאסף קהל רב ליד ביתו של פולוס. הוא סיפר להם על מלכות האלוהים, ולימד אותם על אודות ישוע מתוך כתבי־הקודש – מהתורה ומהנביאים. הוא החל ללמד אותם בבוקר, ולא הפסיק עד הערב.
24 Isttafe issi issi asati izi yootida qaala ammanida; Bagayti qass ammanibeytena.
אחדים האמינו לדבריו, ואחרים לא האמינו.
25 Isttikka ba garssan issay issara qohaaththaan gaggontta shakketida; Phawulossay wurssethan yootishe hizzgides “xiillo ayanay nabe isyyasa baggara kasse inte aawatas yootidayssi tumakko.
לאחר שהתווכחו בינם לבין עצמם, הם עזבו את המקום כשדבריו של פולוס מהדהדים באוזניהם:”רוח הקודש צדק כששם דברים אלה בפי ישעיהו הנביא:
26 Izi yootida qaalay hizzges (Hayssa deerakko baada inte sissi siyana shin yushshi qoppekista, ayfera beeyana shin wozinan woththekista gaada yoota.
’לך ואמרת לעם הזה: שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו;
27 Gasooykka he asata wozinay mumides, istta hayththeykka tuullides; istta ayfey qoqides. Hessaththo hanonttakko istti ba ayfera beeydi ba heyththera siyidi ba wozinan yushshi qoppidi taakko ha simmanane takka istta paththanashin.)
השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו‘.
28 Histtikko Xoosi asi ashshiza kittay ayhuda gidoontta deretaskka kitteetdayssa inte errit; Isttikka erro giidi ekkettes.”
משום כך אני רוצה שתדעו כי ישועה זאת מוצעת גם לגויים, והם ישמעו.“
29 Phawulossay hessa yootidappe guye Ayhuda asati ba garssan daroo pallametishe kezi bida.
30 Phawulossay kiratida keeththan nam77u laythth kumethth de7ides; Beekko yiza asa wursii mokki ekkides.
במשך השנתיים הבאות התגורר פולוס בבית ששכר לעצמו, וקיבל בברכה את כל מי שבא לבקרו.
31 Xoossa kawooteth sabbakkon Goda Yesuss Kiristtossa gish oonikka iza diggontta xalatethara asa taamarisides.
הוא בישר באומץ את דבר מלכות האלוהים, לימד על אודות האדון ישוע המשיח, ואיש לא ניסה להפריע לו.

< Kitetidayta Ootho 28 >