Psaumes 78

1 Intelligence d’Asaph.

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי

2 J’ouvrirai ma bouche en paraboles: je dirai des choses cachées dès le commencement;

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם

3 Combien de grandes choses nous avons entendu et connues, et que nos pères nous ont racontées.

אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו

4 Elles n’ont pas été cachées à leurs fils dans une autre génération. Ils ont raconté les louanges du Seigneur, ses œuvres puissantes, et ses merveilles qu’il a faites;

לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה

5 Et a suscité un témoignage dans Jacob; et a établi une loi dans Israël: Combien de grandes choses il a commandé à nos pères de faire connaître à leurs fils,

ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם

6 Afin qu’une autre génération les connaisse. Les fils qui naîtront et s’élèveront après eux les raconteront à leurs fils,

למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם

7 Afin qu’ils mettent en Dieu leur espérance, qu’ils n’oublient pas ses œuvres, et qu’ils recherchent ses commandements.

וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו

8 De peur qu’ils ne deviennent comme leurs pères une génération perverse et exaspérant Dieu; Une génération qui n’a point dirigé son cœur, et dont l’esprit ne s’est point confié en Dieu.

ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו

9 Les fils d’Ephraïm, habiles à tendre l’arc et à en tirer, ont tourné le dos au jour du combat.

בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב

10 Ils n’ont pas gardé l’alliance de Dieu, et ils n’ont pas voulu marcher dans sa loi.

לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת

11 Ils ont oublié ses bienfaits et les merveilles qu’il leur a montrées.

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם

12 Devant leurs pères il a fait des merveilles, dans la terre d’Égypte, dans la plaine de Tanis.

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען

13 Il divisa la mer, et il les fit passer: et il fixa les eaux comme dans une outre.

בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד

14 Il les conduisit, le jour, au moyen d’une nuée, et toute la nuit à la clarté d’un feu.

וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש

15 Il fendit une pierre dans le désert, et les fit boire comme à un abîme abondant.

יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה

16 Car il fit sortir de l’eau de la pierre, et il en fit sortir des eaux comme des fleuves.

ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים

17 Mais ils péchèrent encore de nouveau contre lui, ils excitèrent à la colère le Très-Haut dans un lieu sans eau.

ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה

18 Et ils tentèrent Dieu dans leurs cœurs, au point qu’ils demandèrent une nourriture pour leurs âmes.

וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם

19 Et ils parlèrent mal de Dieu, ils dirent: Est-ce que Dieu pourra préparer une table dans le désert?

וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר

20 Parce qu’il a frappé une pierre, et que des eaux ont coulé; et que des torrents ont débordé. Est-ce qu’il pourra aussi donner du pain et préparer une table pour son peuple?

הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו

21 C’est pour cela que le Seigneur entendit et différa; mais un feu s’alluma contre Jacob, et sa colère monta contre Israël;

לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל

22 Parce qu’ils ne crurent pas en Dieu, et qu’ils n’espérèrent pas en son salut;

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו

23 Et il commanda aux nuées d’en haut, et il ouvrit les portes du ciel.

ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח

24 Et il leur fit pleuvoir de la manne pour manger, et il leur donna du pain du ciel.

וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו

25 L’homme mangea le pain des anges, Dieu leur envoya une nourriture en abondance.

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע

26 Il fit disparaître du ciel le vent du midi, et il amena par sa puissance le vent d’Afrique.

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן

27 Il fit pleuvoir sur eux des viandes comme la poussière, et des oiseaux comme le sable de la mer.

וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף

28 Et ils tombèrent au milieu de leur camp, autour de leurs tabernacles.

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו

29 Ils mangèrent et ils furent rassasiés à l’excès, et Dieu leur accorda selon leur désir;

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם

30 Ils ne furent point frustrés dans leur désir. Leurs viandes étaient encore dans leur bouche,

לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם

31 Quand la colère de Dieu tomba sur eux. Et il tua les gras d’entre eux, et rejeta l’élite d’Israël.

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע

32 Au milieu de tous ces prodiges ils péchèrent encore, et ne crurent pas à ses merveilles.

בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו

33 Et leurs jours se terminèrent vainement, et leurs années avec rapidité.

ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה

34 Lorsqu’il les tuait, ils le cherchaient, et ils revenaient, et, dès le point du jour, ils venaient à lui.

אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל

35 Et ils se souvinrent que Dieu était leur aide, et que le Dieu très haut était leur rédempteur.

ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם

36 Mais ils l’aimèrent de bouche seulement, et ils lui mentirent par leur langue;

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו

37 Car leur cœur n’était pas droit avec lui, et ils ne furent pas trouvés fidèles à son alliance.

ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו

38 Mais lui est miséricordieux, il pardonnera leurs péchés, et ne les perdra pas entièrement. Et souvent il détourna sa colère, et il n’alluma pas toute sa colère.

והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו

39 Il se rappela qu’ils étaient chair, un souffle qui va et qui ne revient pas.

ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב

40 Combien de fois l’ont-ils irrité dans le désert, et l’ont-ils excité à la colère dans un lieu sans eau?

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון

41 Et de nouveau ils tentèrent Dieu, et ils ont aigri le saint d’Israël.

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו

42 Ils ne se sont pas rappelé sa main, au jour où il les retira de la main d’un oppresseur,

לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר

43 Comment il fit en Égypte ses miracles, et ses prodiges dans la plaine de Tanis.

אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען

44 Et il changea en sang leurs fleuves et leurs pluies, pour qu’ils ne bussent point.

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון

45 Il envoya contre eux une multitude de mouches qui les dévorèrent, et la grenouille qui les ravagea.

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם

46 Et il donna à la rouille leurs fruits, et leurs travaux à la sauterelle.

ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה

47 Et il fit périr par la grêle leurs vignes, et leurs mûriers par la gelée.

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל

48 Et il livra à la grêle leurs bêtes, et leurs possessions au feu.

ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים

49 Il envoya contre eux la colère de son indignation: l’indignation, et la colère, et la tribulation envoyées par des anges mauvais.

ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים

50 Il fit une voie au sentier de sa colère, et il n’épargna pas la mort à leurs âmes; et leurs bêtes, il les renferma dans la mort.

יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר

51 Et il frappa tout premier-né d’Égypte, les prémices de tout travail dans les tabernacles de Cham.

ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם

52 Et il en retira, comme des brebis, son peuple; et il les conduisit comme un troupeau dans le désert.

ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר

53 Et il les fit sortir pleins d’espérance, et ils ne craignirent point; quant à leurs ennemis, la mer les couvrit.

וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים

54 Et il les amena sur la montagne de sa sanctification; montagne qu’a acquise sa droite. Et il chassa de leur face des nations; et il leur divisa au sort une terre avec un cordeau de partage.

ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו

55 Et il fit habiter dans leurs tabernacles les tribus d’Israël.

ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל

56 Mais ils tentèrent et aigrirent le Dieu très haut; et ne gardèrent pas ses témoignages.

וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו

57 Et ils se détournèrent de lui et n’observèrent pas l’alliance; de la même manière que leurs pères, ils devinrent comme un arc qui porte à faux.

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה

58 Ils l’ont excité à la colère sur leurs collines; et par leurs images taillées au ciseau, ils l’ont provoqué à la jalousie.

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו

59 Dieu entendit, et il méprisa, et il réduisit entièrement au néant Israël.

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל

60 Et il repoussa le tabernacle de Silo, son tabernacle où il avait habité parmi les hommes.

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם

61 Il livra à la captivité l’arche, leur force; et leur beauté entre les mains de l’ennemi.

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר

62 Il renferma son peuple entre les glaives; et son héritage, il le méprisa.

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר

63 Un feu dévora leurs jeunes hommes; et leurs vierges ne furent pas pleurées.

בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו

64 Leurs prêtres tombèrent sous le glaive, et on ne pleurait pas leurs veuves.

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה

65 Mais le Seigneur se réveilla comme un homme endormi, comme un héros qui a été ivre de vin.

ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין

66 Il frappa ses ennemis par derrière; il leur infligea un opprobre éternel.

ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו

67 Et il repoussa le tabernacle de Joseph, et ne choisit point la tribu d’Éphraïm;

וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר

68 Mais il choisit la tribu de Juda, la montagne de Sion qu’il a aimée.

ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב

69 Et il bâtit comme une corne de licornes son sanctuaire, dans la terre qu’il a fondée pour les siècles.

ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם

70 Il choisit David son serviteur, et il le tira du milieu des troupeaux de brebis: il le prit à la suite de celles qui étaient pleines,

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן

71 Pour être le pasteur de Jacob son serviteur, et d’Israël son héritage.

מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו

72 Et David les fit paître dans l’innocence de son cœur, et avec ses mains habiles, il les conduisit.

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם