Job 37
1 Ces réflexions ont troublé mon cœur, et il s'est écoulé hors de son enveloppe.
| אף-לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו |
2 Ecoute les accents de la colère du Seigneur; songe à tout ce qui sortira de sa bouche.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא |
3 Il règne sur tout ce que le ciel recouvre, et sa lumière s'étend sur les ailes de la terre.
| תחת-כל-השמים ישרהו ואורו על-כנפות הארץ |
4 Des voix s'élèveront derrière lui, elles se récrieront avec insolence; elles ne changeront pas ceux qui le servent, parce qu'ils l'auront compris.
| אחריו ישאג-קול-- ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי-ישמע קולו |
5 Le Tout-Puissant fera retentir son tonnerre; il proclamera ses merveilles; car il a fait de grandes choses qui nous sont inconnues.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע |
6 Il commande à la neige de tomber sur les champs; il règle l'hiver, la pluie, les tempêtes et les inondations qui signalent sa puissance.
| כי לשלג יאמר-- הוא-ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו |
7 Il appose son scel sur la main de l'homme, afin que chacun connaisse sa propre faiblesse.
| ביד-כל-אדם יחתום-- לדעת כל-אנשי מעשהו |
8 Les bêtes fauves sont entrées en l'asile de l'homme; elles se sont reposées sur sa couche.
| ותבוא חיה במו-ארב ובמעונתיה תשכן |
9 Les douleurs envahissent ses chambres les plus retirées; elles naissent au plus profond de son âme.
| מן-החדר תבוא סופה וממזרים קרה |
10 Le Tout-Puissant de son souffle répand la froidure; il dispose de l'eau comme il lui plaît.
| מנשמת-אל יתן-קרח ורחב מים במוצק |
11 La nuée enveloppe aussi son élu, mais sa lumière la dissipe.
| אף-ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו |
12 Et lui-même contourne selon sa volonté le cercle des travaux humains. Tout ce qu'il leur a prescrit,
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על-פני תבל ארצה |
13 Tout ce qu'il a réglé sur la terre le manifestera, et les champs, et les plantes, et sa miséricorde.
| אם-לשבט אם-לארצו-- אם-לחסד ימצאהו |
14 Recueille tout ce que j'ai dit, Job; contiens-toi, et ne perds pas de vue la puissance du Seigneur.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל |
15 Nous savons que Dieu, avant de créer les êtres, a séparé la lumière des ténèbres.
| התדע בשום-אלוה עליהם והפיע אור עננו |
16 Il prévoit la dispersion des nuages et la chute des méchants.
| התדע על-מפלשי-עב מפלאות תמים דעים |
17 Ta robe te tient chaud: c'est qu'il fait régner le calme sur la terre.
| אשר-בגדיך חמים-- בהשקט ארץ מדרום |
18 S'il te protège, tu consolideras ce qui tombe de vétusté; les choses les plus fortes, sans lui, sont comme la vision de l'onde qui s'écoule.
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק |
19 C'est pourquoi, apprends-le-moi, que lui dirons-nous? Cessons nos longs discours.
| הודיענו מה-נאמר לו לא-נערך מפני-חשך |
20 Est-ce qu'il n'y a pas le livre ou bien le scribe, afin qu'étant homme je sache garder le silence?
| היספר-לו כי אדבר אם-אמר איש כי יבלע |
21 La lumière n'est pas visible pour tous; la lèpre blanche s'attache aux vieux édifices, semblable à la faible lueur que Dieu répand sur les nuées.
| ועתה לא ראו אור-- בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם |
22 L'aquilon amène des nuages éclatants comme l'or; ils ont la splendeur et la gloire
| מצפון זהב יאתה על-אלוה נורא הוד |
23 Du Tout-Puissant, et nous ne connaissons aucun vent qui lui soit semblable pour la force. Le souverain juge des choses justes croit-il devoir lui prêter la moindre attention?
| שדי לא-מצאנהו שגיא-כח ומשפט ורב-צדקה לא יענה |
24 Aussi les hommes craindront Dieu; les sages en leur cœur auront crainte devant lui.
| לכן יראוהו אנשים לא-יראה כל-חכמי-לב |
