Job 4
1 And Eliphaz the Temanite answereth and saith: —
| ויען אליפז התימני ויאמר |
2 Hath one tried a word with thee? — Thou art weary! And to keep in words who is able?
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל |
3 Lo, thou hast instructed many, And feeble hands thou makest strong.
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק |
4 The stumbling one do thy words raise up, And bowing knees thou dost strengthen.
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ |
5 But now, it cometh in unto thee, And thou art weary; It striketh unto thee, and thou art troubled.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל |
6 Is not thy reverence thy confidence? Thy hope — the perfection of thy ways?
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך |
7 Remember, I pray thee, Who, being innocent, hath perished? And where have the upright been cut off?
| זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו |
8 As I have seen — ploughers of iniquity, And sowers of misery, reap it!
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו |
9 From the breath of God they perish, And from the spirit of His anger consumed.
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו |
10 The roaring of a lion, And the voice of a fierce lion, And teeth of young lions have been broken.
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו |
11 An old lion is perishing without prey, And the whelps of the lioness do separate.
| ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו |
12 And unto me a thing is secretly brought, And receive doth mine ear a little of it.
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו |
13 In thoughts from visions of the night, In the falling of deep sleep on men,
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים |
14 Fear hath met me, and trembling, And the multitude of my bones caused to fear.
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד |
15 And a spirit before my face doth pass, Stand up doth the hair of my flesh;
| ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי |
16 It standeth, and I discern not its aspect, A similitude [is] over-against mine eyes, Silence! and a voice I hear:
| יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע |
17 'Is mortal man than God more righteous? Than his Maker is a man cleaner?
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר |
18 Lo, in His servants He putteth no credence, Nor in His messengers setteth praise.'
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה |
19 Also — the inhabitants of houses of clay, (Whose foundation [is] in the dust, They bruise them before a moth.)
| אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש |
20 From morning to evening are beaten down, Without any regarding, for ever they perish.
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו |
21 Hath not their excellency been removed with them? They die, and not in wisdom!
| הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה |
